|
|
صفحة: 126
ההצעה של גיא היא טעות שכיחה שלפיה המספר שעליו מחוג הדקות מצביע נחשב למספר הדקות שהוא מורה . אפשר להשאיר את השאלה אם גיא צודק פתוחה ולחזור אליה בסוף הפעילות בעמוד זה . בסעיפים ב - ד התלמידים לומדים מהי דקה בעזרת שעון הקרטון שהרכיבו . בשעון הקרטון המרווח בין כל שני מספרים מחולק למעין משבצות . כל משבצת מייצגת דקה . תלמידים עלולים להסיק בטעות שבכל שעה יש 5 דקות , מכיוון שבין כל שני מספרים המייצגים שעות יש 5 דקות . כדי להימנע מטעות זו יש להדגיש את ההבדל שבין שני המחוגים : בזמן שמחוג השעות עובר ממספר למספר ( כלומר , בזמן שחולפת שעה ) , מחוג הדקות משלים סיבוב שלם מסביב לשעון . התשובה לשאלה שבסעיף ד ( כמה דקות יש בשעה ?) מופיעה בראש העמוד הבא . עמוד 190 פעילות 2 יש תלמידים שיוכלו לענות על השאלות בפעילות זו על ידי הבנה אינטואיטיבית של חלק מכמות ( חצי של 60 הם , 30 רבע של 60 הם . ( 15 עם זאת יש לזכור שהתלמידים עדיין לא למדו לחשב חלק מכמות . את התשובות לשאלות יוכלו התלמידים למצוא בשעון הקרטון . הם יודעים לזהות בשעון חצי שעה ורבע שעה . לפיכך עליהם לספור את הדקות ( המשבצות ) בתוך חלקים מתאימים . פעילות 3 התלמידים לומדים כיצד לקרוא את הדקות בשעון . עמוד 191 פעילות 4 התלמידים מתרגלים קריאת שעון בשעות ובדקות . לפעמים קשה לראות בדיוק על מה המחוג הגדול מצביע . זה נכון גם בשעונים אמתיים . יש לקבל גם תשובות שיש בהן סטייה של דקה לכאן או לכאן . לדוגמה , בסעיף א אפשר לקבל את התשובה 3 ו - 29 דקות ואפשר לקבל גם את התשובה 3 ו - 28 דקות . מומלץ לדון על הדרכים השונות שבהן התלמידים מחשבים את מספר הדקות שהמחוג הגדול מורה . כדי לחשב את מספר הדקות שהשעון מורה אפשר למנות את המרווחים בין המספרים מ - 12 עד המספר הקרוב ביותר למקום שעליו המחוג מורה ( אבל בלי לעבור את המחוג ) , לכפול את מספר המרווחים ב - 5 ולהוסיף את מספר המשבצות מהמספר עד למקום המדויק של המחוג . דרך אחרת : אפשר לקרוא את המספר הנמצא קרוב ביותר אך לפני המחוג הגדול , לכפול מספר זה ב - 5 ולהוסיף את מספר המשבצות עד למקום המדויק של המחוג .
|
|