|
|
صفحة: 177
פרק לשון : שלילת צורות הווה ושלילת שמות ( כרך ב עמ' ( 141 בעברית הישראלית נהוגות שתי דרכים סגנוניות לשלילת שמות עצם ולשלילת פעלים בהווה . דרך אחת , הדרך הקלאסית הנהוגה במקורות , באמצעות מילת השלילה ' אין : ' " נקבת החרגול אינה משמיעה צרצורים . " דרך אחרת , שהתפתחה בעברית הישראלית , היא שלילה באמצעות מילת השלילה " לא : " " נקבת החרגול לא משמיעה צרצורים . " בין שתי הדרכים התפתח הבדל סגנוני : השלילה באמצעות " לא" רווחת בלשון הדיבור , והשלילה באמצעות " אין" רווחת בלשון הכתב . לא מומלץ לפסול את אחת הדרכים , אלא לחנך את התלמידים להתאים את סגנונם לנסיבות התקשורת . בכתיבה עיונית נצפה מהתלמיד שישתמש כהלכה בשלילת " אין" לנטיותיה . אנו מדגימים את השימוש בדרך השלילה של לשון הכתב בטקסט מידעי ( על קבלת האחר , ( ובטקסט ספרותי שנכתב לפני עשרות שנים . בדו-שיח שבתרגום הישן ל"פו הדב" ( תרגום ישראלית ושפירא ) מנוסחת שלילת הפעלים בהווה בדרך לשון הכתב , כפי שהיה נהוג בלשון הסיפורת העברית בעבר . בתרגום החדש ( של גולן ) מנוסחים משפטי השלילה כנהוג בעברית המדוברת – באמצעות מילת השלילה " לא . " השוואת תרגומים שונים היא הזדמנות טובה לעבודה סגנונית – לבחון חלופות סגנוניות לסיפור . בהשוואת התרגומים מומלץ לא להצטמצם רק בצורה הדקדוקית הנלמדת , אלא לבדוק הבדלים סגנוניים נוספים : בצורות הציווי , באוצר המילים ובמבנה התחבירי . שם הפרק : תושבי ישראל- נעים להכיר ! ( כרך ב עמ' ( 158 נושא הפרק הפרק עוסק במבנה של יחידת הלימוד " תושבי ישראל – נעים להכיר !" מתוך פרק מספר הלימוד " לחיות יחד בישראל ד - ספר לימוד במולדת , חברה ואזרחות . " מטרות הפרק התלמידים ייעזרו במבנה של ספר לימוד כדי להפיק ממנו מידע . מטרות תוכן . 1 התלמידים יערכו היכרות עם המאפיינים של תושבי ישראל . . 2 התלמידים יתוודעו לכך שהשפה העברית והשפה הערבית משפיעות זו על זו . . 3 התלמידים ייחשפו למשמעות החיים המשותפים בין אוכלוסיות שונות בישראל יעדי החינוך הלשוני . 1 התלמידים יזהו רכיבים בטקסט ויוכלו להשתמש בהם לשם הפקת מידע : כותרת , תת-כותרת , מדור , מילים מודגשות , תמונות , תוכן העניינים , ספרור ועוד .
|
|