|
صفحة: 72
המאכלים נקראים " סימנים" בשל המשמעות הסמלית הנקשרת אליהם , ויש המכנים אותם גם " ברכות" או " יהי רצון" בשל הבקשות הנאמרות עמם . יש הנוהגים רק לומר את הברכות , אך לא לאכול את המאכלים בפועל . פעילות 2 סביר להניח כי מרבית הילדים יכירו לפחות את המנהג של אכילת תפוח בדבש , אך זוהי גם הזדמנות לשמוע על מנהגים מעניינים נוספים , מתוך כבוד הדדי למנהגים השונים . בפעילות המתוקשבת חוזרים התלמידים על הברכות , ממיינים אותן לקטגוריות שונות ומחברים ברכות חדשות למאכלים אחרים ברוח הברכות שהכירו . יום הכיפורים פעילות 3 לפעילות זו שלושה שלבים / סעיפים : הנעים מן הקונקרטי אל המופשט ובחזרה אל הקונקרטי . בפעילות מגולמים הערכים המרכזיים עליהם מושתתים " הימים הנוראים . " קיום המנהגים המוזכרים בטקסט " מנהגי ערב יום הכיפורים" כמו גם קיום הדינים המוזכרים בטקסט " דיני יום הכיפורים" אינם משולים לכתוב במשימה : 3 עברות שבין אדם למקום , יום הכפורים מכפר . עברות שבין אדם לחברו , אין יום הכפורים מכפר , עד שירצה את חברו . ( משנה יומא ח , ט ) לפיכך יש להתעכב על הפעילות . חשוב להזמין את התלמידים לתת דוגמאות הרלוונטיות לחייהם וקשרי הגומלין שלהם עם ילדים אחרים , בני משפחה , קרובים שכנים , וכל אדם באשר הוא אדם ( סעיף ( א' רק לאחר מכן , בסעיף ב התלמידים מוזמנים להסביר מדוע " עברות שבין אדם לחברו , אין יום הכפורים מכפר , עד שירצה את חברו" ולבסוף בסעיף ג , יש חזרה אל הקונקרטי : מה יש לעשות בפועל ומה יש לומר , הלכה למעשה כדי שהחבר יסלח לנו . שם הפרק : מסוכות עד שמיני עצרת ( כרך א עמ' ( 27 נושא הפרק על הישיבה בסוכה בחג הסוכות , ועל נוי סוכה . נוי סוכה חושף בפני התלמידים את החשיבות של קיום מצוות התורה בהידור . בחג הסוכות בה עניין זה לידי ביטוי במידה רבה- הן בחשיבות של חיפוש ארבעה מינים מהודרים והן בצורך לנהוג בסוכה באופן מכובד , ליפות אותה ולקשטה . הפרק מסביר לתלמידים כיצד עליהם לנהוג בזמן שהותם בסוכה וממה עליהם להימנע . על שמיני עצרת ושמחת תורה , על צורת הרבים בלשון חז"ל וגם על פעלים שונים בעברית שיש להם משמעות דומה . בפרק שני קטעים מן התלמוד , טקסט מידעי העוסק בחג שמיני עצרת , שהפך במשך השנים גם ליום שמחת תורה , וכן הפיוט "מפי אל" המושר בקרב קהילות ישראל השונות ביום זה .
|
|