صفحة: 152

להשבת השלווה ותחושת הביטחון של המאזינים : " ישוב טלה לחיק האם , / ישכב בדיר ויירדם , / והכבשה תישק אותו – והיא תקרא אותו בשם . " האנשת הכבשה , והקונוטציות של רכ וּ ת , אימהות ומסירות בטיפול בצאצא הקשורות בבעל החיים הזה , מחזקות את המסר הגלוי של הבית האחרון , המגייס את אליהו הנביא כמגנם הפלאי של הילדים בשנתם . פעילות 2 בשיר מתוארת שעת לילה שבה החשיכה עוטפת את הכול , האווירה מסתורית משהו , קולות הבכי של הכבשה " ) בוכה בדיר ( " נשמעים ואליהו הנביא מופיע באופן פלאי . אוצר המילים של השיר והאווירה ששורה עליו אינם מכוונים בהכרח לשיר ילדים . עם זאת , מדובר בשיר על שעת ההשכבה של הילדים , שיש בה רגעים של מפגש מלבב , מרגיע , בין הורים לילדיהם . כמו כן יש בשיר עוד תיאורים הנוגעים לילדים : אהבתה האימהית של הכבשה לטלה האובד והאפשרות שהנביא הגלעדי ערב לשלומם של הילדים הישנים . כלומר – השיר אינו שיר ילדים אופייני , אבל הוא מתאים גם לקוראים צעירים . פעילות 3 הפעילות מכוונת להבנת מילה בהקשר . המילים היחידות המתקשרות מידית לאותו נושא הן " אילנות" ו"פרי , " שהילדים מכירים . את המילה " בדים" שאיננה מוכרת ינסו להבין גם בעזרת " כבדים" ו"כופף . " שלוש המילים קשורות לשדה סמנטי אחד – עצים . ההתנסות תוביל למסקנה שלעתים אפשר לשער את משמעות המילה בהתאם להקשר שהיא נתונה בו ובלי לבדוק במילון . מסקנה זו נכונה כמובן לגבי כל טקסט ולא רק לגבי שירים . בסעיף ב של הפעילות התלמידים מתבקשים לאתר את שמות העצם שיש להם נרדפות . עתה , כשמשמעות " בדים" כבר ידועה , כדאי להציע לילדים להצביע על שלושת שמות העצם , ולבדוק לאילו שניים יש נרדפות ; " בדים" נרדפת ל " ענפים " , " אילנות" נרדפת ל " עצים . " הפעילות עלולה להיות קשה לחלק מהתלמידים , וכדאי להפעיל שיקול דעת טרם שיוכה . הצעה להרחבת הפעילות –ניתן להציע לתלמידים לעשות ניסוי קטן שבמסגרתו ישאלו כמה אנשים מה הפירוש הראשון שעולה בדעתם למילה ' בדים . ' סביר להניח שהפירוש שיתקבל לא יתאים לפירוש המילה בשורות האלה . מסקנה אחת מן הניסוי – ההקשר שבו מילים נאמרות חשוב מאוד , ולעתים הכרחי , להבנת המשמעות הרלוונטית שלהן בטקסט נתון . פעילות 4 סעיף ב – הכבשה והטלה , אם ובנה , מייצגים רכ וּ ת ומשפחתיות . הכבשה היא בעל חיים רך , שקט , היא אם מסורה לצאצאיה , מספקת חלב שצורכים גם תינוקות אנושיים . הכבשה חיה בעדר ותחושת השייכות שלה מכתיבה את התנהלותה . במקרא ובמקורות היהודיים הצאן , שהכבשה היא חלק ממנו , הוא סמל לעם ישראל ( למשל "צאן מרעיתי" ביחזקאל ו"צאן אובדות היו עמי" בירמיהו ; ביהדות וגם בתרבויות אחרות הכבשה היא סמל לטוהר ולתמימות . " טלה" ו"שה" הן מילים המשמשות לעתים קרובות כינויי חיבה לתינוקות . הקשר החם שבין הכבשה לטלה בשיר מסמל את המסירות של ההורים לילדיהם .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار