صفحة: 179

סיפור המורה למוזיקה הוא סיפור על פערי תרבות ודעה קדומה . בעוד שהמספר הכיר רק מוזיקה דתית יהודית , המורה למוזיקה מוצג כמי שחי את המוזיקה הקלאסית ורצה להאהיב אותה על תלמידיו . אי ההבנה בין השניים מתוארת כאי הבנה על רקע תרבותי , ונובעת מכך שהמספר לא ראה מעודו תזמורת וממילא גם לא את המנצח עליה . מכאן גם נובעת אי הבנה לשונית , שהרי אם אינו מכיר את הפונקציה של המנצח , הוא אינו יכול להכיר את המילה המייצגת אותו . ההפתעה של המספר נוכח תנועותיו המשונות של האיש העומד מול התזמורת עוררה בו צחוק בלתי ניתן לריסון שגרר אחריו את כל הכיתה . כדאי להתעכב בנקודה זו ולשאול מה מקור הצחוק . האם צחקו אתו או צחקו לו ( נראה שהאופציה הראשונה מתאימה . ( ידידו הקרוב שביקש לסנגר עליו הסביר למורה שהוא אינו מכיר את המילה מכיוון שהוא עולה חדש – כלומר , בדברי הסנגוריה שלו על חברו הוא התייחס לפן הלשוני . דברים אלו מעוררים את השאלה האם התלמידים היו מודעים גם לפער התרבותי שבגינו צחק המספר . תגובתו של הילד המספר לזלזול המורה במוצאו הייתה דואלית : מצד אחד הוא נעלב , אך מהצד השני גם סלח למורה מפני שהבין שאהבת המוזיקה היא שגרמה לו להגיב כפי שהגיב . עתה , בבגרותו , המספר שואל את עצמו האם ייתכן שהזיכרון הזה העולה בו מעת לעת לפרטי פרטיו מלמד על כך שלא באמת סלח למורה ... אפשר לדון בכיתה על השניות הטמונה בתגובתו של הילד המספר ובתהייה של המספר הבוגר . כדי להרחיב את הדיון ואת השיח בעל-פה או בכתב , אפשר לבקש מהתלמידים לענות על השאלה הזאת : ל וּ נערך בירור בין המורה לתלמיד בנוכחות המנהל , מה היה מסביר כל אחד . המקרה מדגיש את קשיי הקליטה ומצביע על דעה קדומה ועל התייחסות מתנשאת כלפי מי שבא מארצות ערב . אם בחלק הקודם מצטיירת דמותו של הילד המספר כמי שמבקש להיקלט בכיתה ועם זאת להמשיך ולשמור על הכבוד שהוא רוחש לעברו ולמשפחתו , הרי שבחלק הזה , המתאר את העלבון שחש נוכח דברי המורה , מתבטא ביתר שאת הפן של שמירת הכבוד לעברו . בחלק השלישי של הסיפור המספר מתאר שני אירועים שהתרחשו בכיתה : הוויכוח עם המורה על הדלקת נרות שבת ואי ההבנה שהתרחשה בשיעור תנ . "ך פעילות 6 גם המורה וגם הילד צודקים : ייתכן שהמורה פירש את המילה " נר " כמילה מכלילה או מילת גג לכלי מאור , בעוד שהילד פירש אותה כפריט בקבוצה של כלי מאור . אם רוצים להרחיב את הדיון אפשר לקשר בין השאלה לאמירה המופיעה בחלקו הראשון של הסיפור : " מבט מבחוץ אל השפה העברית סיפק לי חומר , פעמים במתכוון ופעמים שלא במתכוון . " ניתן לשאול את התלמידים האם לדעתם התווכח המספר בכוונה . אין הכרח שתהיה תמימות דעים . פעילות 7 פעילות זו מפנה את תשומת לב התלמידים לאחד מהיבטי ההומור - שבירה של ציפיות ( אפשר להזכיר את סיפורי הרשלה או ג'וחא כדי להדגים זאת . ( כדי להסביר את אי ההבנה יהיה על התלמידים לפרט את הסיטואציה ולגלות שמה שקרה , לא מתאים למה שציפו שיקרה . כמו כן

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار