صفحة: 123

אותן יורם טהר-לב , לאחר קריאת השיר כדאי להפנות את הילדים אל המידע הנוסף , ולברר בשיחה אם , ובאיזו מידה , משפיע המידע על התרשמותם מן השיר . בהמשך כדאי לשאול אם המידע החוץספרותי משפיע על הקריאה הקולית , ובאיזו דרך השיר תפילת האילן , המנון רשות שמורות הטבע של מוזמביק שבאפריקה , הוא מונולוג ; כדאי לכוון את התלמידים להבחין במילים " אני" או " ואני" הפותחות 11 מתוך 17 שורות השיר וחוזרות בשיר 16 פעם )!( המאותתות שמדובר בדיבור בגוף ראשון . עוד לפני העיסוק בהבנת אוצר המילים בשיר , ההבחנה במבנה של דובר בגוף ראשון היא משמעותית כשמדובר בקריאה קולית . עתה כדאי לבקש מהילדים בזוגות או בקבוצות קטנות לנסות ולהצביע על זהות הדובר , תוך כדי איתור מילים לא מובנות ( למשל מסיק , אבוקה , משען , ישיש , מניב , ניחר , לשווא ) בעזרת הקשר ורמזים בטקסט . שלוש השורות האחרונות של השיר ישלימו את התמונה . לאחר שזהות הדובר ברורה והמילים נהירות , כדאי שהתלמידים יתנו את דעתם על ההקשר הרחב של השיר - היותו המנון של גוף שעניינו קיימות ושמירה על הטבע . איך מנמק הדובר את בקשתו מהעוברים ושבים ? מה הקשר לגוף כמו " רשות שמורות הטבע ? " האם הטקסט יתאים גם לרשויות השמירה על הטבע בישראל ? הדיון הזה יסייע לתלמידים להכין את עצמם לקריאה בקול . השיר הקצר באלפי חלילים / מאת נורית זרחי הוא שיר טבע המתבונן בבת צחוק בצמחים ובבעלי החיים הדרוכים לקראת הגשם . הקביעה שבשתי השורות הראשונות " הגשם איננו מודיע " ... מרחיקה את הגשם , מושא כמיהתם של המצפים לו , ממרכז השיר . הגיבורים האמתיים בהתרחשות הזו הם העצים , הדרורים , הקוצים והשבלול המקבלים את הגשם בשמחה גדולה . כדאי לבקש מהתלמידים לאתר את הממתינים לגשם , ולציין – על פי ניסיונם והידע הכללי שלהם - את מאפייניהם : העצים הם רזים ( התואר היחיד בטקסט , ( הדרורים הם אפורים ויומיומיים ( והנקיטה במספרם המדויק - " שני הדרורים" – גורעת מהפוטנציאל הווקאלי שלהם כקבוצה , ( הקוצים הם יבשים , אפורים וקוצניים , ושבלול הגינה שלפני הגשמים סגור בקונכייתו נראה חסר חיים ( גם אחרי הגשם הוא מאופיין באיטיותו ובמידותיו הלא מרשימות . ( כדאי לבקש מהתלמידים לאפיין את הקבוצה – צמחים ובעלי חיים שכיחים , פשוטים למראה , שנוכחותם חיוורת והם רחוקים מלמשוך תשומת לב . על רקע המאפיינים הללו בולטת בעוצמתה תגובתם לגשם : " מריעים לקראתו כעדת הוללים . " בקשו מהתלמידים לברר את משמעות הפועל " מריעים" ( אפשר להזכיר כרמז מילה מאותו שורש – " תרועה , ( " ושאלו מה מפתיע בו בהקשר כשהוא מיוחס לחבורת השתקנים האפורים שהשיר מזכיר ; כדאי להפנות את תשומת הלב לדימוי " כעדת הוללים ; " לאחר בירור המשמעות של המילים בדימוי " ) עדה" – ציבור רחב , קהל גדול ; " הוללים" - מי שחיים חיי תענוגות ומרבים בבילויים , ( כדאי לשאול מה תורם הדימוי לתיאור תגובתם של המצפים לגשם . המילה " עדה" מעצימה מאוד את נוכחותה של הקבוצה הקטנה , והמילה " הוללים , " מלבד הקולניות והעליזות הנקשרות בה , מזכירה את מילת ההודיה " הללויה . " הדימוי , בעקבות הגשם , הופך את הקבוצה האפורה , השקטה והכמעט פאסיבית , לקהל נרגש ונלהב שמבטא בעוצמה את שמחתו . השורה הבאה " באלפי חלילים" ממשיכה ומעצימה את התגובה לגשם . כדאי להפנות את התלמידים לפער העצום בין התיאור של דיירי החצר בתחילת השיר , לתגובה שלהם לגשם , לשאול על הסיבה לתגובה ולכוון לכך שמדובר בשיר עברי שנכתב בישראל . האם יש

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار