פרקי הספר לכיתה ה: העמקה ותוספות

صفحة: 172

הכוחניים המתוארים בהם בין היתר באמצעות פעלים בעלי משמעות תוקפנית ( למשל : " זמם , " " תפס , " " טרף , " " חבט , " " זינק , " " היכה . "( ראוי לציין כי על האלימות ההולכת ומחריפה לקראת סוף השיר לקבל ביטוי בקריאה באמצעות הדגשה גוברת של הטון הנסער . פעילות 5 השיר של בנימין כספי פוקח את עיניהם של הילדים המכירים אולי חלק כזה או אחר מן הפיוט אך אינם מודעים לתוכנו . אומנם רצף האירועים האלימים המופיעים בשיר , לכאורה ללא פשר , אינו אופייני לטקסטים המיועדים לקוראים צעירים , אך עם זאת , הבית האחרון היוצא נגד ההרג , מפחית במידה מסוימת את הרושם הקשה ואת סימני השאלה שעלולים להותיר הבתים שקדמו לו . הפיוט " חד גדיא " מההגדה של פסח פעילויות 7 - 6 עיון משווה בין הטקסטים בארמית לתרגום העברי יניב מילים וביטויים אחדים שהם זהים בשתי השפות : " הקדוש ברוך הוא , " "שחט , " " שוחט , " " אבא . " כמו כן תתגלה קרבה בין כמה מילים בארמית למילים בעברית : מיא = מים , כלבא = כלב , גדיא = גדי . רוב הפעלים בטקסט הארמי יהיו מובנים לאחר החלפת התחילית הארמית " ד" בכינוי הזיקה העברי ש . אפשר להפנות תלמידים מתקדמים לעיון משווה מורכב יותר : הם יוכלו לבדוק איך השורש זב"נ שבמילה " דזבין " קשור לעברית ( למשל במילה " זבן , ( " ולעמוד על הקרבה בין המילה הארמית " חוטרא" למילה העברית " חוטר . " פעילות 9 בנימין כספי מוותר במכוון על החלק האחרון שהופיע בפיוט ובבית האחרון שלה הוא מוחה על מה שהתרחש בכל הבתים הקודמים ופורס בקצרה את השקפת עולמה החתרנית : " בשמים קול יקרא / קץ לרשע קץ לרע / מן הארץ שוד יתם / ושלום על העולם , !" כלומר גם השמים מגנים את רצף המהלכים הקטלני ומכריזים על שלום עולמי . " שיר הגדי " מאת איציק מאנגר , תרגם יעקב שבתאי ב " שיר הגדי " 3 חטיבות של 12 שורות וחטיבה אחרונה של 4 שורות . השיר שואב את השראתו מהפיוט בהגדה , אבל המשורר בחר להשתעשע בשיר במרחב שבין מציאות לדמיון תוך שימוש במשחק מילים . איציק מאנגר עושה ריאליזציה של הגדי הסמלי מן הפיוט , כשהוא מציב אותו בחצר ביתם של שני ילדים ומאפשר להם לחלץ אותו מכלאו . " חד גדיא" בשיר הוא כינוי לכלא ( וכך גם בפי יהודי מזרח אירופה , ( אבל גם הפיוט " חד גדיא" הוא מעין כלא סמלי לגדי : בכל שנה בליל הסדר הגדי נידון למוות מחדש . ה"חד גדיא" של מאנגר טעון בדו-משמעות : מצד אחד גדי לבן – נקי מחטא , ומצד שני – בית כלא . לסיפור שמאנגר מגולל בשיר יש היגיון פנימי משלו , ורק הרובד האלגורי של עם ישראל הנרדף משותף לו ולפיוט . לפי גרסתו של מאנגר לטקסט הפיוטי : האב כולא את הגדי כדי להכינו לשחיטה , אך הילדים שמכירים את תחושת הכלא מלימודיהם ב"חדר" מזדהים עם הצורך שלו בחופש ומשחררים אותו . יש כאן רמיזה לחיים הקשים תחת ידו של הקב . ה "

السابق  |  التالي