|
|
صفحة: 181
. 3 מנתר , מטלטל ידיו בצורה מגוחכת , עוצם עיניו ושם ידיו על פניו כאילו התפלל "שמע ישראל , " ולפתע שב ומנתר כמשוגע ומצביע על אחד המנגנים . . 4 אולם כאשר התחיל , בקטע של שיא , לנענע גופו כלולב ולטלטל ראשו כתקוף-עווית – פרצתי בצחוק . . 5 שואף ונושף כמו מפוח פקח עלי זוג עיניים דמיות טורפות ושאל . 6 מורה בלי מקל הוסיף להיראות בעיני כמו דלי בלי ידית . . 7 לא נכון – אמרתי בקול . והתכדרתי כקיפוד , מוכן להשיב מלחמה . פעילות 11 הפעילות יכולה לזמן שיחה על דרכי עיצוב של זיכרונות ועל כתיבת זיכרון ממרחק זמן . על העיצוב של סיפור ריאליסטי שעשוי בהחלט לכלול אלמנטים בדיוניים במודע ושלא במודע ועל השאלה עד כמה העובדה שהסיפור ריאליסטי ומתאר מציאות אמתית משנה והאם נאמנות לעובדות היא דרישה ספרותית . במקרה שבו יבחרו המורים לערוך את הפעילות הזאת בקבוצות , רצוי שבסופה יתנהל שיח מסכם במליאת הכיתה . הרחבה בנושא הבנת מילים בהקשר : הטקסט מזמן התנסות בהבנת מילים שאינן שכיחות ואפשר להבינן בעזרת רמזים בתוך הטקסט – במשפט או במילה עצמה . בסיפור כתוב : " והחית והעין לא היו תקועות עמוק בגרוני שלא יכולתי לעדנן ואפילו למחותן . " בשלב הראשון כדאי לשאול - את מה לא יכול הכותב לעדן או למחות ? בשלב השני שכדאי להצביע על יחס הדירוג הקיים בין שתי המילים , שאותו מבליטה המילה " אפילו . " איזו מילה חמורה יותר ? כדאי לבקש מהתלמידים לשער את פירוש המילים , ואז להפנותם למילון . בהמשך הסיפור כתוב : " בית-הספר ייצג את הקדמה , את החדש , את העתיד ; ופני , פני ילד , היו אל העתיד . בית-הספר התיימר גם לבנות את הישראלי האחיד ; ויותר מכל רציתי להיות ישראלי . אולם כבוד עמוק שהיה לי לעבר - עבר בדמות עירי ומשפחתי - משהו שהלך והתגבש לכבוד עצמי , עצר בי מלקנות מכנסי אתא קצרים ורחבים , חאקי , כמו כולם . " בקשו מהתלמידים להציע הסבר למילים המודגשות , ולפרט במה נעזרו : הכירו את המילים קודם לכן , הכירו מילים אחרות מהשורש , המשפט עזר להבין את המשמעות , שאלו מבוגרים או נעזרו במילון . הציגו גם את המשפט " תמיד היה מאיים עלינו , שאם לא יעזור " מקל הנועם" הוא עלול להשתמש ב"מקל חובלים , " ובקשו מהתלמידים לשער את המשמעות של הצירופים " מקל נועם" ו"מקל חובלים" בעזרת מילים דומות שהם מכירים . " שרליה " מאת חוה אלברשטיין שיר סיפורי המתאר את סיפורם של עולים שהגיעו למחנה הקליטה שער העלייה שבחיפה , ביניהם משפחתה של אלברשטיין . היא היתה ילדה כבת ארבע בראשית שנות החמישים .
|
|