|
|
صفحة: 209
דרקונית מרושעת והחזירוה לאביה הקיסר . קטורה הייתה בת בריתם של לוקס ושל ג'ים הקטן והשתתפה בכל מעשי הגבורה שלהם . נאמנות לחברה ותיקה , אומץ לעזוב חיי שלווה ונוחות , יושרה אישית , הגינות ואהבת אדם– אלה אך מעט מן הערכים שהסיפור מעלה על נס , וכל זה בלי להשמיע אף לא תרועת חצוצרה אחת . לוקס וג'ים נסעו תחילה לסין . הספר , כזכור , ראה אור כשסין הייתה בבחינת ארץ לא נודעת עבור המערב . חוויותיהם של לוקס ושל ג'ים בין הסינים הן פרי דמיונו של אנדה , שהושפע מן הסתם מעמדות מערביות שיש בהן יותר מקורט סטריאוטיפיות והתנשאות . ברחובות סין , אם לא ידעתם , עובדים אין-ספור מנקי אוזניים , כמו שאצלנו ( בגרמניה של מיכאל אנדה ) שכיחים מצחצחי נעליים . יש ברחובות גם מוני שערות , הסופרים את השערות על ראשו של אדם , ויש ילדים בגודל אפונה . המארח הזעיר של שני החברים ששמו פינג פונג , ניסה לפתותם במעדנים סיניים , כמו זנבות עכברים ורפרפת ביצי צפרדעים . גודלה של סין ומספרם העצום של הסינים ניכרו כבר אז : לטבח הקיסר היו 31 בנים ובני בנים , כולם טבחים , אחד קטן מרעהו . כדי להגיע ל'שר השרים השוררים' נאלצו החברים לעבור שרשרת של שומרי סף , פקידים , מזכירים , יועצים ושרים . בהמשך דרכם , גיבוריו של אנדה לומדים פרק בהלכות דעות קדומות , שוויון , אפליה וגזענות ; הם פוגשים ענק-למראית-עין המתברר כיצור חביב ונדיב שיש לו דעות מעניינות על שוויון בין גזעים : ' וכי למה לא להיות שחור ? אך לדאבוננו הרב רוב בני האדם אינם סוברים כך . למשל , אנשים רבים , כיוון שהם לבנים , משוכנעים שצבעם בלבד הוא הטוב והם מתנגדים לאלו שלהם העור השחור . ' הם פוגשים גם דרקון שאינו טהור גזע ' ) אמי הייתה סוסת יאור , ( ' ועל כן נגזר עליו להיות מנודה ולחיות בשוליה של חברת הדרקונים . בכניסה לעיר הדרקונים הם קוראים את הכתוב על לוח אבן : זהירות ! הכניסה לדרקונים בני גזע בלתי טהור אסורה . העובר על הוראה זו מות יומת . ' כשהספר ראה אור , עוד נדף באירופה של מיכאל אנדה עשן ארובותיה של גרמניה הנאצית . לא במקרה עיר הדרקונים האיומה היא חשוכה , בלתי צפויה , תושביה תוקפנים ובלתי מוסריים . ילדים , אגב , לא נראו בה . 'לא ילדי דרקונים ולא אחרים , כי דרקונים אמיתיים אינם יולדים . ' שמה של עיר הדרקונים היה כצפוי 'בוכיה . ' את גילו של הספר ואת התקופה שבה ראה אור מסגירים גם תיאורי הילדים החטופים שלמדו בבית הספר בממלכת בוכיה ; 'ילדים אינדיאנים וילדים לבנים , ילדים אסקימואים וילדים שחומים [ ... ] האינדיאנים הם כידוע אמיצים מאוד [ ... ] האסקימואי הקטן חלם על בית שלג עגלגל [ ... ] הילדה הקטנה מהולנד ראתה בחלומה את שדות הצבעונים שאין להם קץ שבארץ מולדתה ג' . ' ים , הילד השחור , זכה לקבלת פנים מיוחדת בבית הספר הזה - ' הי , לכלוכון שחור וחצוף – ' ! רצף מילים המפעיל במוחותינו פעמוני זיכרון מסוימים מאוד . ג'ים עצמו מבטא עמדה שלא הייתה זרה למבקריהם של האפריקנים : 'לקרוא ולכתוב אני לא רוצה ללמוד בכלל . וחשבון גם כן לא ' . מיכאל אנדה קורץ כאן לרגע לקורא המבוגר . הוא מציב את הנסיכה לי סי בתפקיד הדמות הנשית החזקה המטיפה להשכלה , אבל בו בזמן מוסיף לרפליקות שלה את השורה – ' הייתי רוצה שחתני יעלה עליי לא רק באומץ לבו , עליו גם לעלות עליי בהרבה בחכמתו כדי שאוכל להעריץ אותו . ' גם
|
|