صفحة: 92

הערות והצעות להוראת הפרק השאלה " למה הדברים הם כפי שהם" היא שאלה אנושית בסיסית , ואופני התשובה עליה מציגים סוגים שונים של הסברים ( הסבר מדעי או סיפור דמיוני ) המותאמים לעולם השיח שבו הם מתקיימים . ההבדל בין שני סוגי ההסבר הללו מחדד שני אופנים מהותיים של התבוננות ומחשבה על העולם : האחד מעוגן בהבנת חוקי הטבע , והשני מעוגן בחוויה ובהתנסות האנושית ; האחד נובע מנקודת מבט אובייקטיבית ורציונאלית , והשני מבוסס על תפיסה סובייקטיבית ורגשית . בעולם השיח העיוני הידע מנוסח בלשון עובדתית וחד-משמעית . הפעילויות מפנות את הלומדים לאיתור עובדות בטקסט ומפנות תשומת לב לקשר שבין הטקסט הכתוב לתמונות . הטקסט החזותי בעולם השיח העיוני מציג עובדות כמו הטקסט המילולי ( הוא לא מציג פרשנות או הלך רוח כמו שיכול לעשות איור של טקסט ספרותי . ( הפרק מתאים מאוד לעבודה עצמאית של תלמידים . הטקסטים קצרים , והגם שרמת המורכבות שלהם לא פשוטה , הפעילויות מתהלכות את התלמידים ברזיו של הטקסט המדעי , הסיפור האטיולוגי ומה שביניהם . סיפורים אטיולוגים מסבירים באמצעות עלילה סיפורית דמיונית את התהוות השמיים והארץ , את בריאת האדם , בעלי החיים והצמחים ועוד . יש הסוברים כי הסיפורים הללו נוצרו כתוצאה מסקרנותו האינטלקטואלית של האדם המתבונן , החושב , התוהה ( הומו ספיינס ) על עצמו ועל הסובב אותו . התשובות הסיפוריות שנתן האדם בזמנים קדומים לשאלות ששאל אינן עומדות במבחן הידע והאמת המדעית שבידנו , אך בניסיונות הפתרון אפשר לראות את ראשית המדע ( על-פי עליזה שנהר , הסיפור העממי של עדות ישראל , מוטיבים מיתיים ואטיולוגיים , עמ ' . ( 33 הטקסטים הנוגעים לצמח מקור החסידה מופיעים כיחידה דיגיטלית היכולה לשמש כיחידה הערכה . ***

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار