صفحة: 173

לפני קריאת הסיפור רצוי למקם את התלמידים במקום ובזמן שבו מתרחש הסיפור ולספר על המצב בירושלים לאחר ההחלטה על חלוקת ארץ ישראל שהתקבלה באו"ם בכ"ט בנובמבר . 1947 כדאי לספר בקיצור ובענייניות על הקרבות בעיר המעורבת , על המצור , על המחסור במזון ובמים ועל השיירות שניסו להעביר אספקה לעיר המנותקת עד פריצת דרך בורמה ושחרור החלק המערבי של העיר . כדאי לספר גם על חלוקת ירושלים , ועל ההפרדה בין העיר המזרחית ( וירושלים העתיקה בכלל זה ) הערבית לעיר המערבית , היהודית . המידע חשוב להבנת הרקע ההיסטורי של הסיפור ולהבנת היבטים משפחתיים-אישיים-רגשיים של הסיפור . בעבודה עם תלמידים מתקדמים , לאחר מתן הסבר על התקופה , קטע הטקסט הראשון , העוסק בפגישתם של הילדים עם הבחור שגייס אותם , יכול להתאים לקריאה ולעבודה עצמית . פעילות 2 הטקסט רומז על תחושות מעורבות של שני הילדים . תגובתו הראשונה של קובי הייתה - " כן , אבל אנחנו ... אני רק בן שתים עשרה וחצי . " הפיסוק ופועל האמירה " לחש" רומזים על היסוס , מן הסתם בגלל פחד ממשמעותם המעשית של הדברים . גם אלישע רצה לציין את גילו אך דבריו נקטעו . כשהבחור המשיך וסיפר לאיזה תפקיד מיועדים הילדים , כתוב " אלישע וקובי לא השפילו את עיניהם , " ואפשר להסיק שהתעניינו במה ששמעו , שהסתקרנו , אולי הצליחו לגייס אומץ ולהמשיך לשמוע . בסוף דבריו של הבחור אמרו השניים יחד : " מוכנים , " ! ונראה שהיו גאים על שנבחרו ונלהבים לקראת הבאות . פעילות 3 א . כשעוסקים ב"בנערינו ובזקנינו , " כלומר " כולנו , איש אינו פטור , " כדאי להקדים ולהציג לתלמידים מתקשים את הנרדפות למילים האלה - צעירים ומבוגרים . בעבודה עם תלמידים מתקדמים כדאי להציג את המובאה המקראית " ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג-יהוה לנו " ( שמות י , . ( 9 דבריהם של משה ואהרן לפרעה במצרים , לפני מכת הארבה , הם מקור ההשראה לבחור ששוחח עם אלישע ועם חברו . כדאי להפנות את התלמידים להקשר המקראי ולבקש מהילדים להסביר מה הדמיון בין שני המצבים ( בני ישראל במצרים מול פרעה המסרב לשלח אותם לחיים עצמאיים , והמציאות של מאבק על עצמאות ישראל שבה חיו אלישע וקובי , ( ומדוע השתמש הבחור בביטוי הזה . ב . החזרה על הפועל בשלושה זמנים מדגישה שכל אחד בזמנו יתרום את חלקו , ואולי גם שהמאבק יהיה ממושך . ג . הבחור רוצה לוודא שהילדים מבינים מה עומד לפניהם . פעילות 4 כל הדעות לגיטימיות : שהבחור טעה כשלא ביקש את רשות ההורים ; שהבחור צדק מפני שידע שההורים יסרבו והיה זקוק לילדים ; שהבחור צדק משום שלא היה לו זמן ; שהבחור האמין שהילדים ממילא ישוחחו עם ההורים ואלה יסכימו ; שהבחור טעה כי לקח על עצמו אחריות גדולה מדי ; וכן הלאה . יש להניח שהילדים יתקשו להפריד בין שתי התקופות , ולכן כדאי להסביר להם שבמציאות של טרום-מדינה , לפני 70 שנה , נושאים כמו זכויותיהם של הורים לא היו על סדר היום . על המורה לקבל כל דעה שישמיעו הילדים , בתנאי שתהיה מנומקת .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار