صفحة: 113

שנבחרה לספר פותחת אפשרות להכיר את המדיום , להתנסות בהפקת מידע ממנו , ולראות אותו בהקשר של דרכים אחרות לייצג ולהגיש מידע . כדי לא להלאות את התלמידים , בחרנו לכלול בפעילות בספר רק חלק מהשאלות על המידע שאפשר להפיק מהאינפוגרפיקה . להלן שאלות נוספות , בדרגת קושי נמוכה יותר , המזמינות את התלמידים להפקת מידע ( אפשר גם לפתוח אתן את הפעילות ולעבור אל השאלות שבספר : ( מי אוכל יותר שוקולד – נשים או גברים ? איזה סוג שוקולד אוהבים רוב האנשים ? איזה מרכיב יש בשוקולד מריר וחלב , ואין בשוקולד לבן ? איזה מרכיב אין בשוקולד מריר , ויש בשוקולד חלב ולבן ? באיזו מדינה מיוצר רוב הקקאו בעולם ? איך קוראים לתוצר שמקבלים אחרי הקלייה והטחינה של הפולים ? לאלו מרכיבים מפרידים את ליקר השוקולד ? פעילות 3 בפעילות זו מומלץ לעבור לספר הדיגיטלי . התאמה של הכותרת המדויקת מראה שהמידע החזותי הובן , עבר תהליך של עיבוד מהחזותי למושגי , וניתן לייצגו באופן מילולי מושכל – ככותרת . כותרות ב , ג , ו-ו אינן רלוונטיות . אפשר לתווך את השאלה באמצעות שיחה ודיבוב התלמידים על מה שהם רואים באינפוגרפיקה . פעילות 4 המידע באינפוגרפיקה הוא ברובו מידע חדש ( על מרכיבי השוקולד , על התפלגות בין נשים לגברים , על התפלגות בין אוהבי שוקולד לבן-חלב-מריר , על ארצות גידול קקאו מול ארצות הצורכות שוקולד . ( המידע על דרכו של השוקולד מעץ הקקאו ועד למוצר הסופי – מופיע כבר בסרטון . כדאי להזכיר אותו . פעילות 5 את מה שרוני אומרת אי אפשר ללמוד מהאינפוגרפיקה הזו . כדאי לשים לב : בדיאגרמה על מרכיבי השוקולד , הצבעים מציינים כמויות יחסיות לכל סוג שוקולד . למשל , אי אפשר להסיק מהציורים שבשוקולד מריר יש יותר סוכר מאשר בשוקולד חלב , אלא רק על החלק היחסי שיש לסוכר בתוך מרכיבי השוקולד המריר . כדאי לוודא שהתלמידים לא מתבלבלים בעניין זה . בעקבות ההתבוננות באינפוגרפיקה , כדאי להציע למורה להפנות אל התלמידים את השאלה אם יש בה מרכיבים או חלקים בלתי ברורים , ולנסות לברר את משמעותם ואת תפקידם במליאה .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار