صفحة: 19

עקרונות מנחים בהוראת הלשון בספר " מילה טובה מאוד ד" פרקים המוגדרים כפרקי לשון . כל פרק מתמקד בנושא לשוני אחר . בנוסף לכך , גם בפרקי הספר האחרים יש עיסוק בהיבטים לשוניים של הטקסט : בחלק מן הפרקים נשזרו פעילויות לשון המחזקות את הידע הלשוני ומקנות מושגים לשוניים . על-פי רוב , פעילויות הלשון עוסקות במאפיינים לשוניים של סוגה מסוימת . כיוון שהידע הלשוני הוא תשתית גם לצורך הבנה וגם לצורך הפקה ( כתיבה , דיבור , ( חלק מן הפעילויות קושרות את הנושא הלשוני להבנה ( איך הנושא הלשוני עוזר להבין את הטקסט ) או להבעה ( איך הנושא הלשוני עוזר לכתיבה , ( או לשניהם יחד . להלן פירוט על אודות העקרונות המנחים בהוראת הלשון כפי שבאו לידי ביטוי בחמשת פרקי הלשון שבספר – מאת רינה בן-שחר . פרקי הלשון באים לטפח לומדים אורייניים המסוגלים להשתמש בלשון העברית לסוגיה ולרמותיה – לומדים שהם צרכנים נבונים וביקורתיים של שדרים לשוניים בהקשרים דינמיים , ושאף מייצרים שדרים לשוניים הנחוצים להם בתפקודם כפרטים וכחברים בקהיליית דוברים . הוראת הלשון ב"מילה טובה מאוד " מונחית על ידי גישה הרואה את הלשון בהקשריה החברתיים-תרבותיים . לימוד הלשון בספר יוצר קשרים מובנים בין נושאי הלשון לבין אספקטים בסגנון ובסוגי שיח ( סוגות ) שונים הנהוגים בחברתנו . הספר בא לקרב את התלמידים לתחומי שימוש רלוונטיים של הלשון . הוא חושף את התלמידים למגוון של סוגי שיח וסגנונות אותנטיים , כדי שיוכלו להכיר את מאפייניהם וללמוד בהדרגה לתפקד בהם ביעילות : טקסטים ספרותיים מסוגים שונים , ידיעות עיתונאיות , כתבות בעיתונים ובמגזינים , ערכים באנציקלופדיות , מודעות פרסומת , טקסטים מפעילים ועוד . בתוך עולם מהיר ו"לחוץ , " המלא גירויים תקשורתיים , מנסה שיטתנו לטפח תלמידים בעלי כשירות לשונית-תקשורתית כחלק מהבנת קודים בתרבות . בפרקי הלשון בספר נקודת המוצא היא דקדוק הלשון העברית , והכיוון הוא מהלשון אל הטקסט . לימוד הלשון , הסגנון והכתיבה נעשה בספר זה בשלושה מישורים . א . המישור הלשוני-דקדוקי : טיפול במבנה , בדרכי הנטייה ובמשמעות של היסודות הלשוניים , כגון פעלים , שמות עצם , שמות תואר , תוארי פועל , צירופים , ותרגולם בהקשר המיידי של משפט או קטעי טקסט קטנים . ב . מישור הטקסט כמייצג סוגה בתרבות . תפקודם של היסודות הלשוניים שנבחרו ללימוד נבדק בטקסטים מסוגות נבחרות , כגון טקסטים ספרותיים מסוגים שונים , ידיעות עיתונאיות , כתבות , מודעות פרסומת ועוד . נבדק הקשר בין תפקידי הסוגה בהקשר החברתי לבין מקומו והתנהגותו של היסוד הלשוני הנלמד . לדוגמה , הפועל נלמד לא רק כצורה דקדוקית בעלת נטיות שונות ( בבניינים , בזמנים דקדוקיים ובגופים שונים , ( אלא כחלק דיבור מרכזי בידיעות עיתונאיות , בטקסט ספרותי עלילתי , בהוראות , ועוד . בכל אלה נלמדים דרך התנהגותו ואופן תפוצתו . שם העצם ושם התואר , לעומת זאת , מרכזיים בקטעי תיאור , במודעות פרסומת ובסוגי שיח נוספים שיילמדו בשאר ספרי הסדרה . מה שנלמד במישור הלשוני-דקדוקי מנוצל ללימוד במישור זה . כאן הטיפול בלשון אינו רק צורני-דקדוקי , אלא גם פונקציונלי .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار