|
|
صفحة: 199
פעילות 5 סעיף ג : במשל של איזופוס הנמלה היא דמות חיובית , אבל חיוורת , ואילו במשל של קרילוב הנמלה היא דמות מרשימה , העומדת מול הצרצר הרעב , נוזפת בו , מלגלגת עליו ואיננה מגלה חמלה . פעילות 6 כדאי להציע לתלמידים לשמוע איך תלמידים אחרים " תרגמו" את לשון המשל ללשון הדיבור , ולעודד שיח על הבחירות הסמנטיות . פעילות 8 מוסר ההשכל במשל של איזופוס מובלע במשפט קצר המייצג את התובנה של החגב . מוסר ההשכל במשל של קרילוב , לעומת זאת , נמסר בבית נפרד , האחרון בשיר . המסר מרשים יותר - מנוסח כפתגם ופונה ישירות אל הקוראים . בעבודה עם תלמידים מתקשים רצוי לסייע להם לבודד את השורות הרלוונטיות למוסר ההשכל בשני המשלים , לעודד אותם לקרוא אותן בקול , לתווך את משמעותו של הפתגם שחותם את המשל של קרילוב , ורק אז לשאול איזה טקסט לדעתם מצליח להעביר טוב יותר את המסר . *** הפסוקים מספר משלי מעמתים את החריצות עם העצלות , והנמלה מוצגת כדוגמה ומופת לעצלנים . אלה , המוצגים כמי שמבלים את שעותיהם בשינה ולפיכך בבטלה , נקראים ללמוד מן הנמלה ולהחכים , בעיקר בזכות מוסר העבודה הגבוה שלה והמשמעת העצמית המניעה אותה . *** השיר " רד מן הנמלה עצל " נכתב בהשראת הפסוקים מספר משלי , בעיקר הפסוק " לך אל נמלה עצל ; ראה דרכיה וחכם . " סידון הניח בבסיס השיר פרשנות מילולית של הפסוק - " עצל אחד הלך אל הנמלה – לראות דרכיה" - ולאחר שהוא מתאר בהומור את העצל הנגרר כצל בעקבות הנמלה הוא שם בפי הנמלה התמימה שאלה שמטרתה לעורר חשיבה אצל הקוראים : " למה תמיד שולחים ת'עצלנים לנמלה " ? פעילות 1 ההומור והפן הסאטירי של השיר מבוססים על הדו-משמעות של המילה " דרך . " העצל הלך אומנם אל הנמלה " לראות דרכיה , " על-פי ההוראה בספר משלי – " ראה דרכיה וחכם ; " אלא שהעצל פעל על-פי המשמעות הראשונית , המילולית , של " דרך , " כלומר " היה עוקב ומסתובב / לכל מקום אחריה / לאן שהיא הלכה , ההוא הלך גם כן , " בשעה שההוראה בספר משלי מכוונת למשמעות המושאלת של " דרכיה" – אופן התנהגותה או מנהגיה של הנמלה .
|
|