|
صفحة: 104
והקדשנו לכך דברים בפרק זה , ( בעל תכונה מכשירים , שמות צבעים , ( גם לאלה הקדשנו דברים בפרק זה , ( מחלות ועוד . ואולם לא מומלץ להדגיש הדגשת-יתר את אספקט המשמעות של משקלי השם , כי הדבר אינו תקף לגבי רובם של משקלי השם בעברית . כשייתקל התלמיד במשקל " ללא משמעות , " הוא עלול להתאכזב מהשיטה . עם זאת , באותם המשקלים המועטים שמשמעותם ברורה , ניתן לתרגל גם את עניין המשמעות . מורים המעוניינים בכך יוכלו ללמד את תופעת האונומטופיאה – מילים שמשהו בצלילן מחקה את התופעה במציאות מחוץ ללשון . מילים כאלה שכיחות בשירו של יעקב סתר . לדוגמה : " קרקור , " " צרצור , " " כחכוח , " " בעבוע . " רצוי לעמוד על הצליליות של השירים בקריאה קולית בכיתה . כדאי לעודד את התלמידים אף להמציא מילים בשורשים ובמשקלים שונים ( כמצוי בשיר " שטות" של חיה שנהב ) לשם השעשוע וכדי להפנים את עקרון שיטת השורש והמשקל . בעבודה על טקסטים ספרותיים אנו משתדלים להשתמש בידע הדקדוקי שרכש התלמיד לחשיפת תחבולות ספרותיות . את המצלול ( דמיון צלילי בין מילים סמוכות בטקסט )ׂ הדחוס בשירים שהבאנו אפשר להסביר באמצעות טיב השורשים שבהם נעשה שימוש בשירים המצוטטים ( כגון שורשים בעלי עיצורים חוזרים ) ובאמצעות המשקל המשותף של מילים סמוכות בשיר . רצוי להימנע מטיפול טכני בטקסט הספרותי כאמצעי גרידא לתרגול צורות דקדוקיות . בפרקי מילה טובה אנו יוצאים מהטיפול הצורני במבנים דקדוקיים אל הטיפול הפונקציונאלי והאסתטי . בפרק מוצג ציורו של הצייר הצרפתי אדגר דגה – " אישה מגהצת" ( השורש גה"ץ מופיע בפעילות ( 15 הציור מזמן התבוננות ודיון בקבוצה של ארבעה ציורים המופיעים בספר : 1 " הסנדלר ליד החלון" מאת פרדיננד הודלר , עמ' ; 47 " צייר וכן הציור , " מאת תיאודור גריקאולט , עמ' ; 66 אישה מגהצת , מאת אדגר דגה , עמ' " ו ; 69 כנר" מאת בוריס דוברוב , עמ' . 98 כל אחד מהציורים מתמקד בדמות ובעיסוק . כדאי להקדיש זמן להתבוננות בציורים ולהעלות שאלות לדיון במליאה או בקבוצה : אילו התבקשו התלמידים להציג תמונות בתערוכה - האם היו בוחרים בארבע התמונות האלה ? מה משותף לקבוצה הזאת ? מהן נקודות הדמיון ונקודות השוני ? האם בכל הציורים אפשר לזהות את העיסוק גם בלי השם שניתן לציור ? אילו כלי עבודה או חפצים הנראים בציור מעידים על העיסוק ? ( בציור המגהצת מופיעים המגהץ והבגדים ; בציור הכנר מופיע כלי הנגינה ; בציור הסנדלר קשה לזהות נעליים או כלי עבודה ; הצייר יושב מול הבד , אוחז פלטה ומכחול . ( באילו תמונות אפשר להבחין בארשת פניה של הדמות ? איזה "מצב רוח" אפשר לזהות בכל ציור ? כדאי לכוון את התלמידים להבעת פניו של הכנר . אילו צבעים שולטים בכל אחד מהציורים ? האם אפשר לזהות תת-קבוצה בתוך חמשת הציורים ? ( בתמונות שבהן נראים הסנדלר , והצייר שולטים גוונים קרובים ; בציור " אישה מגהצת" הווילאות מוסיפים צבע לאווירה ואולי רומזים על המחשבות החולפות בראשה של המגהצת תוך כדי עבודתה . ( למה נבחרו הצבעים הללו ? האם יש לבחירה קשר לעיסוקים של הדמויות ולהבעות הפנים שלהן ? ( הצבעים בציור הסנדלר ומנח גופו רומזים על לא וּ ת . הצבעוניות המוגבלת ב"צייר וכן ציור" מעוררת מחשבות על הצבעוניות שעשויה להיות בדמיונו של הצייר היושב מול הבד . (
|
|