|
|
صفحة: 133
פעילות 5 הרמב"ם בהקדמתו למסכת אבות מתאר את כוח הדמיון של האדם " - הכוח המדמה , " ומציין מספר דוגמאות לדברים שהאדם מדמיין ואינם יכולים להתממש . הרמב"ם סבר שאין כל סיכוי שדברים דמיוניים אלו יתממשו בסופו של דבר , ואילו ז'ול ורן סבר כי כל מה שניתן לדמיין אפשר להגשים בבוא העת . להיות תלמיד בעיר העתיד מטרות ההוראה של החלק הזה בפרק מטרות הבנה , הבעה ולשון יש להניח , כי טיבו הספקולטיבי של המידע העוסק בעתיד יאפשר לתלמידים להתבטא באופן יצירתי בכתיבתם . ברמה כללית יותר , הפעילות הזו מסמנת כיוון של פעילות יצירתית הניזונה מהדמיון ומתבססת על ידע עיוני . פעילויות 2-1 . 1 בשיחה שתיערך בכיתה כדאי לתת לתלמידים להעלות עוד ועוד רעיונות . כגירוי לדמיון ולחשיבה אפשר לשאול אותם שאלות מהמציאות המוכרת להם : האם ילמדו ך"תנ ? מה יעשו בהפסקות ? האם שבויי תותיבכ ליד שולחנות ? האם יהיה לוח ? מהודוכ . . 2 כדאי שהתלמידים יציגו בפני המורה טיוטה ראשונה של הטקסט . מטרת התגובה לטיוטה היא לעורר מחשבה נוספת והפעלה נוספת של הדמיון , וכן בדיקה של שילוב פרטי המידע בטקסט . . 3 בסיום הכתיבה כדאי לבקש מכמה תלמידים בכל יום לקרוא את הטקסטים שלהם . כדאי גם להכין ספר כיתתי עם כל הטקסטים . אם פעילות הכתיבה מתבצעת באופן דיגיטלי , כדאי ליצור סביבה משותפת שאליה יוכלו התלמידים להעלות את הטקסטים ולקבל עליהם משוב מהמורה ומהתלמידים . הצעה להרחבה – רעיון לפעילות מסכמת לפרק כסיכום העבודה על הפרק כולו , אפשר לשוחח בכיתה על מה שהיינו רוצים לשלוח מההווה שלנו אל העתיד כדי שהאנשים בעתיד יידעו על הילדים של ההווה . אפשר לבקש מכל התלמידים להביא חפץ , תמונה , תצלום , או טקסט שכתבו ולערוך סבב כיתתי שבמסגרתו יספר כל אחד מהם על מה שהביא . בהמשך ניתן להכניס את כל החפצים לקופסה , לחתום אותה היטב בנייר דבק לחשוב עם התלמידים על מקום שבו אפשר להטמין את הקופסה הזו , כדי שהאנשים בעתיד ימצאו אותה , ואז להטמין אותה במקום שייבחר . לפני שמטמינים את הקופסה , אפשר גם לכתוב רשימה של כל מה שהילדים הביאו , לשכפל ולתת אותה לכל אחד מהתלמידים , כדי שיוכלו לחזור ולקרוא בו שוב בעוד 20-30 שנה , כשכבר יהיו בעתיד של עצמם ...
|
|