|
|
صفحة: 181
הערות והצעות להוראת הפרק ככה עלינו לארץ ישראל-סיפור משפחתי הסיפור המתואר הוא סיפור אמיתי , סיפורן של שתי משפחות שעלו ארצה בעליה הראשונה . בשל אורכו של הסיפור בחרנו לחלק אותו לשלושה חלקים , לקרוא ברצף את שני החלקים הראשונים- בהם מתוארת כל אחת מהמשפחות-ולענות על השאלות שבעקבותיהם כדי לברר הבנה וכדי להניח תשתית להמשך , בו יתואר המשך קורותיהם המשותפות של שתי המשפחות . פעילות 1 לפני הקריאה כדאי לתאר לתלמידים בני זמננו את תנאי החיים ששררו באותה תקופה , ולעמוד עימם על השלכותיהם לחיי היומיום : ניהול חיי יומיום ללא חשמל ומים זורמים- הביא לכורח לגור בקרבת מעיינות ולהעביר מהם מים לבתים בעזרת כדים שהובלו על גבי בהמות . תחבורה בעזרת מרכבות או חמורים בכבישי עפר , שהפכו בוציים בחורף-קושי להגיע ממקום למקום , נסיעה שאורכת זמן רב . רפואה לא מפותחת - תמותה גבוהה ממחלות שהיום נחשבות לקלות . תלות בגשמים ובחקלאות לצורך אספקת מזון יומיומי-בצורת או פגעים חקלאיים , כדוגמת הארבה גרמו לעיתים לרעב ממש . עבודת האדמה נעשתה בידיים ממש , ללא מכשור חקלאי-דרש השקעה רבה ומאמץ פיזי רב . פעילות 3 כדאי לשים לב כי בשני המקרים מדובר במשפחות בעלות רכוש ומקורות פרנסה , שחייהם בחוץ לארץ לא היו רעים , ובכל זאת ארזו את רכושם ומשפחתם ויצאו אל ארץ רחוקה ולא מפותחת , ממניעים דתיים-ציוניים בלבד . הפער בין אורח חייהם בחוץ לארץ לזה שבארץ מבליט את הקשיים ואת נחישותם ודבקותם במטרה למרות הכל . פעילות 7 סעיף א-בקטע זה תאור משעשע , שההומור בו נגרם במודע ובכוונת תחילה על ידי אחת הדמויות , כאשר הדמות השניה אינה מודעת לכך . סעיף ב-תאורים משעשעים נוספים הם למשל תאור התינוקת המוכנסת לארגז או תאור הנדנדה שבנה החתן יעקב לכלתו הצעירה . פעילות 8 מרכאות עשויות להופיע כדי לציין את תחילתם וסופם של דיבור ישיר או מובאה-בדומה לציטוט הראשון , או לציון מילים שמשמעותם בקטע שונה ממשמעותם הרגילה , בדומה לציטוט השני . לפני הפעילות כדאי לאתר את המשפטים בהקשרם בטקסט . פעילות 9 התלמידים מתבקשים להשלים עץ משפחה . ניתן לעסוק במונח " עץ משפחה " ולבאר את משמעותו : מדוע משתמשים דוקא במילה עץ לתאור המשפחה ? אפשר להזכיר גם את המונח " אילן יוחסין . "
|
|