|
|
صفحة: 95
בצוואתו ביקש שבתי נטע את צאצאיו שימשיכו בדרכו , ימשיכו לדאוג לעניים כפי עשה בחייו , ויחנכו את ילדיהם "על דרך התורה והמסורת . " אחרי כמה שנים , כשהתבססה המושבה יבנאל , היה זה שבתי נטע שדאג גם לחיי הרוח . " לא ייתכן יישוב בלי ספרייה " , הכריז באסיפה שכינס במושבה . " הנה תרומתי להקמת ספרייה ביבנאל " ! אמר , והניח על השולחן חופן מטבעות . האיכרים נענו ותרמו איש איש כפי יכולתו . מאז , בכל פעם שהגיעו מתיישבים חדשים למושבה , הזמין אותם שבתי נטע לספרייה והמריצם לתרום לקריאת ספרים עבריים . סבתא הניה הייתה אומרת : " אפילו אבן , כשהיא מונחת במקום אחד - מכה שורשים . " ואכן , צאצאיהם של יעקב וחיה דבורה סחין מתגוררים עד היום ביבנאל ומעבדים את אדמות המשפחה . בחגים ובשמחות המשפחתיות הם נפגשים בבית האבן הישן שבנה שבתי נטע , ומספרים את קורות המשפחה . בין הבאים גם אני , חיה ( דבורה , ( נכדתה של עטרה סחין , הקרויה על שם סבתא רבתא - חיה דבורה סחין-לישנסקי . ( עובד על ידי חיה אנקור ונירה לוין על פי זיכרונותיהן של חיה דבורה ועטרה סחין ) . 7 שיחה בכיתה האם יש תיאורים ששעשעו אתכם בסיפור ? ציינו תיאור כזה והסבירו את בחירתכם . . 8 בפרק ג יש כמה משפטים המופיעים בין מירכאות , כגון : " גם אני רוצה לראות את מירון " , אמרה והרגיעה את אחותה המודאגת , " אני יודעת לר כּ ב היטב " ! אחר-כך התברר ששבתי נטע היה מחלק את הלחמניות ה"אבודות" לנזקקים . מה תפקיד המירכאות בכל אחד מן המשפטים ? . 9 לפניכם עץ המשפחה של משפחות לישנסקי-סחין . השלימו את השמות החסרים על פי הסיפור . רחוב ביבנאל תש 1950 "י
|
|