|
|
صفحة: 126
החודשים שלפני הקמת המדינה היו קשים אך להוריה כתבה : עכשיו אני חיילת בשירות מלא , ודי עסוקה , אבל אני מתחננת אליכם שלא תדאגו . מצב העניינים כאן הרבה פחות גרוע ממה שאתם חושבים כנראה , ולא נשקפת סכנה אישית [ ... ] איך שלא יהיה , אלה זמנים סוערים בשבילנו , ואני גאה להיות כאן . מאוד גאה . בגלל ההתקפות על הנוסעים לירושלים וממנה נחסמה הדרך לעיר . שיירות האספקה לא הצליחו להעביר לעיר מזון ותרופות , והמצוקה בירושלים הנצורה החמירה והלכה . אסתר כתבה במכתביה : אין ירקות , תפוחי אדמה הם בגדר מותרות , אין דגים , כבר הרבה זמן אין בשר [ ... ] זאת באמת בעיה גדולה ויש הרגשה של אי ודאות לגבי האוכל של יום המחר ... מה שמצליח להגיע פשוט מתחלק שווה בשווה בין כולם , וכולם מסתדרים עם קצת שימורים שמצליחים לקנות . חוץ מזה יש בעיות כגון מחסור בנפט לבישול , אם יש בכלל מה לבשל , או מחסור במים לשטיפת ירקות , אם בכלל יש ירקות . על אף הקשיים הקפידה אסתר על שמירת המצוות . בכל שבת הלכה לבית הכנסת , וכאשר התאכסנה במקום שלא היה ברמת ה כּ שרות שהיא הקפידה עליה , אכלה במשך שבועות רק ארוחות קרות . ברובע היהודי שבתוך העיר העתיקה התגוררו באותם ימים כ-1700 יהודים , רובם קשישים , נשים וילדים . בשכונות הערביות סביבם חיו 20 , כ-000 ערבים . תושבי הרובע היו נתונים במצור . כלי רכב בריטיים משוריינים העבירו לתושבי הרובע מזון ואספקה , ויחידה של ה"הגנה" הוכנסה בחשאי לרובע כדי להגן על התושבים ולעזור להם לנהל את חייהם בתנאים הקשים . אסתר הצליחה להיכנס לרובע היהודי הנצור עם השיירה האחרונה שנכנסה אליו . זה היה שבוע לפני הקמת המדינה . היא הצטרפה מיד ללוחמים , ובתפקידה כמקשרת עברה מעמדה לעמדה תחת אש והביאה מזון ותחמושת לחיילים . חבריה הלוחמים סיפרו שהיא עודדה את רוחם והייתה עוברת בשלווה וללא פחד בין הפגזים והכדורים . להוריה לא גילתה היכן היא נמצאת ומה מעשיה . ביום ה' באייר תש 14 ( "ח במאי ) 1948 הסתיים השלטון הבריטי בארץ , ודוד בן גוריון הכריז על הקמתה של מדינת ישראל . אסתר קיילנגולד בעיר העתיקה בירושלים
|
|