|
|
صفحة: 28
עטלף ה פּ ר וֹ ת עטלף הפרות הוא אחד מסוגי העטלפים , השוכנים במערות הכרמל . רוב פעילותו נעשית בשעות החשכה , ואכן ראיית הלילה שלו טובה בהרבה מזו של האדם . חוש הריח המפותח של עטלף הפרות מסייע לו להגיע אל פרות בשלים מאוד ובעלי ריח עז . תוך כדי מעופו הוא אוכל חרקים , אבל הפרות הם עיקר מזונו . לדוגמה : הוא ישמח לזלול בננה , פפאיה , תאנה , תמר , חרוב , שסק , ופרות של עצי פיקוס . עטלף הפרות לועס את הפרי ויורק את השאריות , וכך הוא עוזר בהפצתם של זרעי העצים הנמצאים בפרות . בעבר ניסו בארץ להשמיד את עטלפי הפרות , כי החקלאים ראו בהם מזיקים . מספרם פחת , אבל הם לא נעלמו . לאחר זמן החקלאים הבינו כי , למעשה , עטלפי הפרות גורמים נזק קטן מאוד . העטלפים ישנים בחורף . כדי לסייע להם לשרוד , סוגרים את הכניסה למערות בפני המבקרים , וכך מנוחתם נשמרת . הדב וֹרָ נית הצמח דבורנית צומח באזור רכס אצבע , והוא פורח בסוף החורף ובתחילת האביב . לדבורנית יש גוונים חומים עם שרטוטים ו ערות קטיפתיות , הנראים כמו גוף של דבורה . למתבוננים בפרח המרהיב נדמה כי הם רואים דבורה מחוברת לגבעול . עד כדי כך רב הדמיון בין החרק לבין הפרח . לא רק המראה של הפרח מזכיר דבורה . פרח הדבורנית גם מפריש חומר , שריחו דומה לריח שמפרישה דבורה נקבה . הדבורים הזכרים נמשכים אליו - תחילה באמצעות חוש הריח , לאחר מכן באמצעות הראייה , ולבסוף - במישוש . כשהדבורה הזכר מגלה את התרמית , גרגרי האבקה של הדבורנית כבר נדבקו לראשו . כשהוא מגיע אל הפרח הבא , הוא מעביר אליו את הגרגרים , נוטל משם גרגרי אבקה נוספים , וכך הוא משתתף ביצירת דורות חדשים של פרחים . הדבורנית יפה להפליא , והיא , כמובן צמח מוגן ! צילום : ג'נס ריידל צילום : נורית קינן
|
|