|
|
صفحة: 89
צעדים ראשונים | אמנון שמוש את המשך חינוכי והשכלתי קיבלתי בעיר תל-אביב . העיר השנייה בחיי . היא הייתה אז צעירה ויפה . ורעננה . קטנה ושובבה כזאת . עליזה , חצופה . התאהבתי בה ממבט ראשון . שיכור הייתי כנער שיצא משליטתה של אמו אל חיקה של נערת חלומותיו . כשאמרו לי שאלך לבית-הספר ביאליק , הייתי בטוח שביאליק הוא מנהל בית-הספר . ה כּ רתי את פניו של המשורר מן הספרים וציפיתי לראותו . בהתרגשות הכנתי את עצמי איך אומר לו שלום למשוררנו הלאומי , וראיתיו בעיני רוחי צובט את לחיי בחיבה . לאחר שנתגלתה לי תמימותי , התנחמתי בל בּ י שאילו היה ביאליק המנהל היה בלי-ספק צובט את לחיי ; לא את אוזני . סיפרו לי שתהיינה בבית-הספר בנות . זה נשמע מוזר ומעניין . אבל לא תיארתי לי שתהיינה רבות כל-כך ויפות כל–כך . וחופשיות כל-כך . ימים לא מעטים חשבתי , שהמבוגרים הללו בארץ אינם יודעים את נפש הנער , אם הם חושבים שאפשר לשבת בכיתה מעורבת ולהתפנות גם ללימודים . תוך ימים ספורים חלו בי שינויים רבים . קיצרתי את שׂ ערי , שהיה ארוך ומתולתל כשל ילדה ; אופנת שׂ ער ארוך לבנים טרם נודעה אז בארץ . קיצרתי גם את מכנסי , שהגיעו ממש עד לברכיים . התחלתי להרכיב משקפיים , לאחר שהתברר למורים שאיני רואה את הכתוב על הלוח . למדתי להפריע בכיתה . ורכשתי לי הרבה חברים חדשים , משבעים גל וּ י וֹ ת ; שבעים - לשון גוזמה ; אולי עשרים . רובן גל וּ י וֹ ת של מערב . הילדים אמרו לי , שאם אדגיש פחות את החית והעין שבפי , אהיה ממש כמו כולם . והוסיפו , גם זאת מתוך כוונה טובה , שאין רואים עליי את מוצאי ובמראה פּ ני אני ממילא כמו כולם . בהחלט רציתי להיות כמו כולם . והחית והעין לא היו תקועות עמוק בגרוני שלא יכולתי לעדנן ואפילו למחותן . אלא שמשהו שלא היה מח וּ ור לי מנע ממני את הנטייה הטבעית להתבוללות . ההכרעות בין להיות כמו כולם בבית-הספר או כמו כולם בבית , התסיסו את שנותי הראשונות בארץ . בית-הספר ייצג את הקדמה , את החדש , את העתיד ; ופני , פני ילד , היו אל העתיד . בית-הספר התיימר גם לבנות את הישראלי האחיד ; ויותר מכול רציתי להיות ישראלי . אולם כבוד עמוק שהיה לי לעבר - עבר בדמות עירי ומשפחתי - משהו שהלך והתגבש לכבוד עצמי , עצר בי מלקנות מכנסי אתא קצרים ורחבים , חאקי , כמו כולם . קיצרתי אפוא את מכנסי האריג , שתפרו לי מן החליפות הישנות של אחי הגדולים , והמשכתי ללבוש אותם . חלקם היו מצמר ( צמר אנגלי משובח - אמרה אמא ) ולא תאמו את אקלימה של תל-אביב בקיץ , אך דווקא משום כך ( לזרוק מכנסיים מצמר אנגלי ? – אמרה אמא - חראם ! כלומר חבל ואסור !( ומשום דווקא שבכך - המשכתי ללבוש אותם . ולהזיע . בסתר לבי ציפיתי אמנם לאותו יום שהם לא יעלו עלי ואצטרך לחדשים . אתא - הכי זולים והכי טובים , נאום אחי . את השפה העברית כבשתי בתנופה . היו אמנם כמה אי-הבנות . ימים מספר לאחר שהצטרפתי לכיתה הודיע לנו המורה לגאוגרפיה שבשיעור הבא נראה פנס-קסם . ידעתי מהו פנס וידעתי מה פירוש קסם . לא שאלתי אפוא שאלות . שבעים גל וּ י וֹ ת - מארצות שונות ורבות . גל וּ י וֹ ת של מערב - מדינות אירופה . למחותן - להעלים אותן . התבוללות - חיקוי וקבלה של תרבות אחרת . אתא – בעבר , מפעל ישראלי לבגדים עממיים .
|
|