|
|
صفحة: 44
" אני רוצה את אבא שלי" | יונה טפר " כעת ספרי לי מה שלומך " ? ביקש אבא והתיישב לידי . הלילה ירד מזמן . אבא השכיב את יעלי לישון וסיפר לה ולחגי , שנרגע סוף סוף , את אחד מסיפוריו היפים . אמא הלכה לסדר לשניהם מקום לינה , ואבא ואני נשארנו לשבת על מדרגות הבית המ וּ אפל . " תראי איזה לילה מלא כוכבים " . אמר אבא בשקט , " הכוכבים האלה מלווים אותי בשמירה ודרכם העברתי כל לילה דרישת שלום לך , ליעלי ולאמא " . " איזה דרישת שלום " ? שאלתי מבולבלת . " דרישת שלום בדואר הכוכבים " , חייך אבא ושיניו הלבנות הבהיקו בפניו השזופים . " כשאני עומד בלילה בּ עמדה , אני חושב עליכן הרבה . וכשאני מתגעגע , אני מבקש מהכוכבים להעביר לכן פריסת שלום ממני " ... " לכבות את האור ! לכבות את האור בקומה השלישית " ! חתך קול כועס את השקט . " מי זה צועק " ? התפלא אבא . " זה ה פּ קח של הג"א שאחראי על ההאפלה " , הסברתי . " הוא עובר בערבים ברחובות ובכל מקום שהוא רואה אור הוא צועק לכבות . ברחוב שלנו תמיד יש לו עבודה , כי הקטנים שוכחים לפעמים שצריך לשמור ופותחים את הווילון " . " לכבות את האור בקומה השלישית " , מלמל אבא , כאילו רצה לחרוט את המשפט בזיכרונו , " יפה ... יפה , ובכן בלילה אתם שומרים על האפלה , ומה אתם עושים במשך היום ? אני מקווה שאתם לומדים ולא מבזבזים את זמנכם " . " מה פתאום לומדים " , צחקתי , " שכחת שעכשיו החופש הגדול " ! " נו , מה אתם עושים בחופש " ? סיפור על ילדים במלחמה גלילה , תלמידת כיתה ה , היא הגיבורה הראשית בספר "לעזוב בית , " שכתבה הסופרת יונה ט פּ ר . גלילה מתארת מה עבר על ילדי קיבוץ דפנה בתקופת מלחמת העצמאות . קיבוץ דפנה נמצא בעמק החולה לא הרחק מגבול ישראל-לבנון . הוא עלה על הקרקע תשע שנים לפני קום המדינה . בזמן מלחמת העצמאות ( 1948 ) סבלו תושבי הקיבוץ מהתקפות חוזרות ונשנות - פגיעה בשדות ובמטעים , ירי על כלי רכב והפגזת בתי הקיבוץ . כדי לשמור על ביטחונם של הילדים , הוחלט לפנותם מהמקום עד יעבור זעם . ילדי הקיבוץ הועברו לחיפה ו שׁכּ נ וּ בה עד תום המלחמה . עם הילדים נסעו גם כמה מהמבוגרים , ביניהם אמ הּ של גלילה . . 1 בקטע שלפניכם , הלקוח מאחד מפרקי הספר , תקראו על ביקורו של אבא של גלילה אצל בנותיו במעון הזמני של ילדי הקיבוץ בחיפה . בזמן הקריאה שימו לב לקשר שבין גלילה לאביה .
|
|