صفحة: 63

תהליך התפלת מי הים נותן פתרון למחסור במים שַׁפּ י רִ ים , אבל הוא יוצר כמה בעיות . ראשית , תהליך ההת פּ לה מחייב השקעה כספית גדולה - הן בהקמת מפעל ההתפלה , הן ברכישת האנרגיה הנדרשת להפעלתו . שנית , תהליך ההתפלה גורם לזיהום הסביבה : בערת האנרגיה הנחוצה לקיום התהליך גורמת לזיהום האוויר , ואחרי התהליך מצטבר במתקנים משקע בּוֹ צי " ) בּוֹ צה ( " שגורם גם הוא לזיהום . המים המותפלים שמוזרמים במערכת המים הארצית מסתכמים כיום בלמעלה מ-300 מיליון מ"ק בשנה . ולגבי העתיד - צופים כי רוב מי השתייה שיסופקו לתושבי המדינה יהיו מים מותפלים , וכך יהיה אפשר לחסוך בשאיבת מים ממאגרי מי התהום ומהכינרת . מי ק וֹ לחים מקור מים חשוב נוסף הוא מי קולחים , כלומר - מי שְׁ פכים ( למשל , מי ביוב או מים שהיו בשימוש במפעלי תעשייה ) שטוהרו באמצעים טכנולוגיים שונים וסולקו מהם מרבית החומרים המזהמים . לאחר שטוהרו , אפשר להשתמש שוב במי הקולחים לצרכים שונים , בהתאם לרמת הטיהור . בגלל השימוש החוזר במים , לעתים הם נקראים מים מו שׁ בים ָ . טיהור השפכים נעשה במתקנים מיוחדים , הממוקמים בדרך כלל סמוך לערים . בישראל יש כ-135 מפעלים כאלה , והם מטהרים 75 % ממי השפכים של המדינה . בשנים הקרובות יוקמו מפעלי טיהור נוספים , וצופים כי בתוך שנים ספורות יטוהרו למעלה 90 % מ- ממי השפכים ! חשוב לציין כי ישראל היא מן המדינות המתקדמות בעולם בנושא טיהור המים ומחז וּ רם . המכון הגדול ביותר בישראל לטיפול בשפכים הוא השפד – "ן המכון לטיהור שפכי גוש דן . השפד"ן , שבנייתו בחולות ראשון לציון החלה בשנת , 1969 אוסף ומטפל בשפכים של כל אזור גוש דן - שטח עירוני גדול מאוד , הכולל גם מפעלי תעשייה . הטיפול בשפכים נעשה בכמה שלבים בתוך בּ רכ וֹ ת ענק . בסוף התהליך המים מוזרמים אל החולות ומחלחלים לתוכם , וחלחולם הוא שלב הסינון האחרון . משם , מעומק החולות , המים נשאבים והם מועברים לשימושים השונים . מתקן ההתפלה בחדרה , הנמצא על חוף הים , סמוך למקום השפך של נחל חדרה .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار