|
|
صفحة: 115
מהפך – מישור החוף השתנה יותר מכל אזור אחר בארץ כדי להבין את השינוי העצום שחל בנופו של האזור , עלינו לחזור כ-150 שנים לאחור , לסוף המאה . ה-19 באותה תקופה החליטו יהודים ממדינות שונות ברחבי העולם לעלות לארץ ישראל ולבנות בה את ביתם . מישור החוף היה תחנתם הראשונה של העולים . העולים החלו לרכוש קרקעות מן האוכלוסייה הערבית המקומית ולהכשיר אותן להתיישבות . המתיישבים היו מצוידים באמצעים טכנולוגיים ובשיטות עבודה חדשניות ( יחסית לזמן ההוא , ( ובעזרתם הם התמודדו עם הקשיים שמנעו את ההתיישבות קודם לכן . ומה עשו המתיישבים החדשים ? הם קדחו קידוחים ושאבו את מי התהום באמצעות משאבות מתקדמות , שהופעלו על ידי חשמל , וכך הם פתרו את בעיית המחסור במים שהגבילה את ההתיישבות באזור לפני זמנם . הם ייבשו את הביצות . פעולת ייבוש הביצות הייתה ארוכה ומסובכת , אך בסופו של התהליך נתקבלו שטחי קרקע נרחבים , פוריים ונוחים לעיבוד חקלאי . בזכות ייבושן של הביצות הודברו גם היתושים אשר דגרו בהן והיו מקור למחלת הקדחת . הם הוסיפו לקרקעות חומרי דישון . לדיש וּ ן הייתה השפעה רבה במיוחד על קרקע החמ רָ ה ( קרקע החול האדומה ) האופיינית למישור החוף המרכזי . בעקבות הדיש וּ ן נעשתה הקרקע מתאימה לעיבוד חקלאי , ובעיקר לגידול הדרים . . 10 א . מה היו הבעיות שהקשו על תושבי מישור החוף בעבר ? ב . מה עשו המתיישבים החדשים כדי לפתור את הבעיות ? ג . כיצד סייעו , לדעתכם , הפעולות של המתיישבים החדשים לשינוי בשימושי הקרקע באזור ? המתיישבים החדשים ניצלו את הטמפרטורות הנוחות השוררות במישור החוף התיכון והדרומי לגידול פרי ההדר . עם הזמן הפך ענף ההדרים לענף החקלאות המרכזי באזור . חלק ניכר מהפרי נועד לייצוא , והתפוזים , שש וּ וקו תחת המותג “ תפוזי , " JAFFA היו לשם דבר בעולם כולו . בתמונה : קטיף הדרים בקיבוץ גן שמואל , בשנות ה-30 של המאה העשרים . כדי לייבש את הביצות חפרו המתיישבים תעלות שניקזו את מי הביצות אל הים . בתמונה : חפירת תעלת ניקוז במפרץ חיפה , לצורך ייבוש הביצות בעמק זבולון ( בשנת 1925 בערך . (
|
|