صفحة: 133

מהלך הניסוי : בלק מילא שני מכלים זהים בכמות שווה של מים וקירר אותם . מכל אחד הוא קירר כך שהמים שבו התקררו 0 ° ל–C אך לא קפאו . את המכל האחר הוא קירר כך שהמים שבו התקררו 0 ° ל–C וקפאו לקרח . הוא הניח לשני המכלים לעמוד ולהתחמם באותה סביבה , ומדד את פרק הזמן שנדרש למים בכל אחד מהמכלים להגיע לטמפרטורה שקבע מראש . תוצאות הניסוי : תוצאות המדידות : המים במכל הראשון , שקוררו רק עד לנקודת הקיפאון אך לא קפאו , הגיעו לטמפרטורה הרצויה בתוך חצי שעה , ואילו המים הקפואים שבמכל האחר הפשירו והגיעו לטמפרטורה הרצויה רק לאחר כ–10 שעות וחצי . מסקנות הניסוי : לפי התוצאות הבין בלק שכמות החום שקלטו המים מן הסביבה במכל שבו קפאו המים הייתה גדולה בהרבה ( לפי חישוביו פי 21 בערך ) מכמות החום שקלטו המים במכל הראשון . מתוך כך הוא הסיק שנחוצות 20 "יחידות חום" כדי להעביר את המים ממצב מוצק למצב נוזל , ועוד "יחידת חום" אחת כדי לחמם את המים לטמפרטורה הרצויה . משתמע מכך שחלק מהחום שסופק למים הוא "נסתר" ואינו משפיע על הטמפרטורה שלהם . בלק קרא לכמות חום זו בשם "חום כמוס . " שאלות . 1 כיצד המרכיבים והעקרונות של שיטת החקר המדעי ( כגון בידוד משתנים , זיהוי גורם משפיע וגורם מושפע , ניסוח התוצאות ודרך הסקת המסקנות ) באים לידי ביטוי בניסוי של בלק ? . 2 בארצות קרות שיורד בהן הרבה שלג , כאשר מזג האוויר מתחמם השלג מפשיר לאטו , ובמקומות מסוימים קרחונים נשארים עד סוף הקיץ . כיצד תוצאות ניסויו של בלק מסבירות את תופעות הטבע הללו ? . 3 לפני זמנו של בלק סברו שנחוצה רק כמות קטנה של חום כדי להפוך מוצק לנוזל או נוזל לגז , ושהחום הנוסף גורם לעליית הטמפרטורה . א . בלק התנגד לתפיסה זו , וטען ששיטפונות עצומים היו שוטפים את הארצות הקרות באביב אם התפיסה הזאת הייתה נכונה . מה הנימוק המדעי לטענתו ? ב . כיצד הניסוי של בלק הפריך את התפיסה הזו ? . 4 ש ַ חזרו את הניסוי של בלק . תכננו ניסוי ובצעו אותו . האם הגעתם למסקנות דומות ? השוו את הניסוי שביצעתם לניסויו של בלק , ואם קיימים הבדלים בתוצאות דונו בסיבות לכך . קרחונים ניתכים

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار