|
|
صفحة: 109
אם מתעורר אצל תלמיד קושי בזיהוי התרגיל , חשוב לבקש ממנו לזהות תחילה את החלקים ואת השלם . בדרך זו הוא ילמד : כאשר נתונים שני החלקים הדרושים למציאת השלם , יש לחבר אותם , ובשפה המתמטית - יש להשתמש בתרגיל חיבור ( לדוגמה , בעיה ב בעמוד (; 152 כאשר נתונים השלם ואחד החלקים , כדי למצוא את החלק האחר יש לחסר את החלק הראשון מהשלם , ובשפה המתמטית - יש לבצע תרגיל חיסור ( לדוגמה , בעיה א בעמוד . ( 151 לעתים קרובות התלמידים כותבים משוואת חיבור במקום תרגיל חיסור ( לדוגמה , לבעיה א בעמוד . ( 4 + __ = 17 : 151 הכוונה למשוואה שיש לה אותו מבנה מתמטי כמו לתרגיל : נתון חלק ויש למצוא את החלק האחר כדי לקבל את השלם . מכיוון שהמבנה המתמטי הוא נכון , חשוב לאפשר לתלמידים לתאר ביטוי מסוג זה בכתב ; כך הם ישקפו את דרך חשיבתם בתהליך הבנת המצב המתואר בטקסט . הפעילויות בספר לתלמיד עמודים 151-157 בפעילות 1 בבעיות ג ו - ה התלמידים נשאלים על התחלת תהליך , ועל כן הן קשות יותר לפתרון , לא מבחינה מתמטית אלא מבחינת המצב המתואר . מומלץ לשאול קודם על הקבוצות המתוארות ( חלקים ושלם , ( ורק אחר כך להתקדם לתרגיל המתאים לחישוב המספר החסר . בפעילות 2 עוסקים לראשונה בפרק זה בכתיבת סיפור או בעיה לתרגיל נתון . יש שתי אפשרויות לעבודה בפעילות זו : לכל סעיף ינסחו התלמידים סיפורים או בעיות כרצונם . חשוב לוודא שהבעיות מגוונות מבחינת דרכי התיאור המילולי שלהן , מבחינת התהליך המתואר ( הפחתה או הוספה או איסוף , ( מבחינת סוגי העצמים שבהם מדובר וגם מבחינת סוגי המספרים שעוסקים בהם . לחלופין , יתבקשו התלמידים לתאר מצבים מקבילים בסעיפים א ו ) ב - למשל , בסעיף א : היו לי 9 שקלים וקיבלתי עוד חמישה , כמה כסף יש לי כעת ? בסעיף ב : היו לי 9 שקלים ונתתי 5 לחבר . כמה כסף יש לי כעת . ?( אם התלמידים מתקשים למצוא רעיונות לכתיבת בעיות , אפשר להציע להם להיעזר בציור הפתיחה . בפעילות 3 התלמידים משתתפים בניסוח המילולי של הבעיה , ובדרך זו מסבים את תשומת לבם לתהליכים המתוארים בטקסט : הקטנה או הגדלה . מומלץ לדון עם התלמידים בשתי הבעיות שבעמוד : 154 - מה ההבדל בין שתי הבעיות ? - איך אפשר לדעת אם תלמידים נוספו או עזבו ? - מהו התרגיל המתאים לפתרון כל בעיה ? - האם המילים "עזבו" "נוספו"ו מרמזות על הפעולה שבתרגיל ?
|
|