|
|
صفحة: 368
פרופורציה פרופורציה היא שוויון בין יחסים . אפשר לייצג פרופורציה בטבלת התאמה . בטבלת התאמה יש פרופורציות גם לפי השורות וגם לפי הטורים . מכפלות המספרים שבאלכסוני הטבלה שוות זו לזו . כדי למצוא מספר חסר בפרופורציה אפשר להיעזר בטבלת התאמה . דוגמה : בשקיות א ו–ב יש אותו יחס בין מספר החרוזים האדומים למספר החרוזים הלבנים . בשקית א יש 15 חרוזים אדומים 10–ו חרוזים לבנים ; בשקית ב יש 21 חרוזים אדומים . כמה חרוזים לבנים יש בשקית ב ? נסמן x–ב את המספר החסר ונבנה טבלת התאמה . אפשר לבנות לפי הטבלה משוואות שונות , למשל : לפי שוויון מכפלות האלכסונים : 21 = 15 x לפי הפרופורציה בטורים : x 21 = 10 15 לפי הפרופורציה בשורות : 10 x = 15 21 בכל מקרה נמצא : , x = 14 כלומר : בשקית ב יש 14 חרוזים לבנים . מתי ליחס יש כינוי ? כדי למצוא את היחס בין שני גדלים כותבים אותם באותה יחידת מידה , אם אפשר , ורק אז מחשבים את היחס ביניהם . במקרה כזה ליחס המתקבל אין כינוי . דוגמה : במפה מסוימת קטע באורך מ"ס 50 מייצג מ"ק 2 במציאות . כדי למצוא את קנה המידה של המפה ( כלומר את היחס בין אורך במפה לאורך המתאים במציאות ) נכתוב את שני הגדלים באותן יחידות מידה , למשל במטרים : 0 . 5 מ' 2 , 000 מ"ס 50 = מ' מ"ק 2 = קנה המידה הוא : 0 . 5 : 2 , 000 = 1 : 4 , 000 כאשר מוצאים יחס בין שני גדלים שאי–אפשר לכתוב אותם באותה יחידת מידה , מתקבל יחס עם כינוי . במקרה כזה היחס בין שני הגדלים מגדיר גודל שלישי . דוגמה : מהירות מוגדרת כיחס בין אורך הדרך ובין משך הזמן שעוברים את הדרך . אוטובוס עבר מ"ק 210 3–ב שעות . אפשר לתאר את מהירות הנסיעה של האוטובוס באמצעות יחס : מ"ק 70 ) 210 : 3 = 70 : 1 בשעה אחת או 70 קמ . ( ש"
|
|