|
|
صفحة: 31
מהם שירותי אכסניה . הפריבילגיה אסרה על הנוצרים להטביל את היהודים בכוח או לשכנע את עבדיהם הפגאנים להתנצר ובדרך זו למנוע מהם להחזיק עבדים . זכות נוספת שהעניקה הפריבילגיה ליהודים הייתה פטור ממבחני האורדליה - מבחנים שבהם הנאשמים נדרשו להוכיח את חפותם בטקס שתוצאותיו מצביעות על משפט האל . ) למשל , מבחן מים רותחים או ברזל מלובן - אם לאחר שלושה ימים מתפתחת דלקת באזור שבא במגע עם חפץ לוהט , סימן שהנאשם חטא . דרך אחרת לבחון את חפותם הייתה להשליך את הנאשמים למים קרים כשהם כפותים : אם הם צפים - סימן שהמים מסרבים לקבלם בשל חטאיהם וכיו . ) ב" הפריבילגיה של פרידריך 2-ה והמושג שטבע שינו את מעמדם של היהודים והם הפכו מעתה למעמד נבדל . לפיכך , נחשבת הפריביליגיה לנקודת מפנה שלילית בתולדות היהודים . ד . ההנהגה העצמית של הקהילה היהודית באירופה הנוצרית הפסקה מתארת את התמורות שחלו בדפוסי ההנהגה של הקהילות היהודיות באירופה ובייחוד את התבססות שלטון "הקהל . " היא מדגישה את הקשר שבין מגמה זו לגידול ולהתבססות של הקהילות . עוד על ההתאמה של הקהילה למציאות הפוליטית של אותה תקופה אפשר לקרוא במקורות הבאים : ישראל תא שמע , הלכה מנהג ומסורת ביהדות אשכנז במאות היב"י-א" , ) עיונים ראשונים ( סידרא ג ) תשמ . ) ז" יעקב כץ , בין יהודים לגויים , עמ' . 55-54 גרוסמן אברהם , " הקהילה היהודית באשכנז במאות 10-ה וה , " 11- בתוך : קפלן יוסף ) עורך , ) קהל ישראל , השלטון העצמי היהודי לדורותיו , כרך ב , הוצאת מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל , ירושלים , 2004 עמ' . 67-66 בן ששון מנחם , " ההנהגה העצמית של היהודים בארצות האסלאם במאות 7-ה עד , " 12-ה שם , עמ' . 56-11 להרחבה סמכויות האכיפה והענישה הוענקו לקהילה היהודית על ידי השלטון החיצוני והם תואמות למקובל בחברה באותה תקופה . אבל הנהגת הקהילה ינקה את סמכותה המוסרית-הדתית ממקורות יהודיים דתיים . המקור הראשון הוא רעיון הערבות ההדדית - " כל ישראל ערבין זה לזה" המבטא שותפות גורל . המקור השני הוא משפטי ולפיו הקהילה היא המשך של המושג " בני העיר , " המופיע במשנה ובתלמוד במשמעות בעלי סמכות הנהגה ואכיפה . מכוח זה הייתה לקהילה סמכות לתקן תקנות . תקנות הקהילה משקפות את האוטונומיה הפנימית שלה זכו היהודים והן באות לענות על צרכים שונים - דתיים , חברתיים או כלכליים - שיצרה מציאות החיים המשתנה . התקנות נשאו בחלקן אופי מקומי או שולי אך רבות מהן נועדו לעצב לא רק את דמות הקהילה המקומית אלא גם את הקהילות האחרות באזור ואף בארצות אחרות . ) למשל , התקנה האוסרת לשאת שתי נשים המוזכרת בעמ' 52 בספר הלימוד ) . תקנות רבות עוסקות בסדרים הפנימיים של הקהילה- תשלומי מסים , בחירת ההנהגה , דרך קבלת הכרעות , מקומו של המיעוט , היחסים עם הגויים ועוד .
|
|