|
|
صفحة: 10
יחידה : 1 התפתחות העיר מן העת העתיקה ועד ימי הביניים היחידה מתארת את היסודות הראשוניים שמהם התהוותה העיר למן התקופה הפרה-היסטורית ועד שלהי ימי הביניים . יסודות אלה מופיעים לאורך ההיסטוריה החל בעיר העתיקה במסופוטמיה , דרך הקמתה של הפוליס היוונית , צמיחתן של ערים באימפריה הרומית ועד הערים בימי הביניים . היחידה מדגישה את הרציפות ההיסטורית ואת קווי הדמיון והשוני בין הערים השונות . המשותף לכל הערים הוא היותן מרכז שלטוני , כלכלי ותרבותי . כמו כן בולטת בהן ההבחנה בין רשות הרבים לרשות היחיד ובין המרחב הציבורי לפרטי . בחללים המרכיבים את המרחב הציבורי קיימות הגבלות על נוכחותן של קבוצות אוכלוסייה שונות על פי ההיררכיה החברתית . הערים שונות זו מזו מבחינת סמכויותיהן : במסופוטמיה הקדומה הייתה להן עצמאות מלאה , ביוון העתיקה ובערי האימפריה הרומית הייתה אוטונומיה מוניציפאלית , ואילו באימפריה המוסלמית הייתה כפיפות מלאה לשלטון המרכזי בבבל . הערים שונות זו מזו גם במעמד המשפטי של אוכלוסייתן : בכל הערים היו לגברים זכויות פוליטיות , משפטיות וכלכליות אך הן לא הוענקו לנשים . ברוב הערים הייתה היררכיה שלטונית , חברתית וכלכלית גם בתוך ציבור הגברים בני החורין . באשר לחברת הגברים : חלק מן הערים , כמו הערים המסופוטמיות הקדומות , היו מאוכלסות בבני חורין בלבד וחלקן , כמו הערים היווניות והערים המוסלמיות , היו מאוכלסות הן בבני חורין והן בעבדים . לרבים מתושביהן מעוטי האמצעים של הערים האירופיות בימי הביניים - העיר הייתה צוהר להשגת חירות מחיי הצמיתות במגזר הכפרי על פי הכלל "אוויר העיר משחרר . " תושבי הערים המתוארות בספר מייצגים זהות תרבותית ותפישות עולם מגוונות : תושבי הערים המסופוטמיות באלף 3-ה לפסה"נ ראו בעיר מסגרת לעבודת האל , ולכן חיי הכלכלה בהן אורגנו סביב המקדשים ; תושבי הערים היווניות במאה 5-ה לפסה"נ ראו בעיר מסגרת למיצוי כל יכולותיו של האדם , ולכן עודדו את שותפותו הפעילה של כל אזרח בחיים הפוליטיים , בפעילות הספורטיבית ובפעילות האמנותית ; עשירי הערים הרומיות במאות הראשונות לספירה ועשירי הערים באירופה במאות 14-11 לסה"נ שאפו להפגין במקומות מגוריהם את עוצמתם הכלכלית : הראשונים תרמו מכספם להקמת מבני ציבור והאחרונים בנו בתי מגורים מפוארים , שעל כמה מהם אף התנוססו מגדלים . האימפריה הרומית ראתה בערים זירת ביטוי לעוצמתה הצבאית , באמצעות שערי ניצחון : מבנים בצורת שער , שעליהם נחקקו תמונות של ניצחונות . הזהות התרבותית שהעניקה העיר לתושביה באה לידי ביטוי בארכיטקטורה : במבנים שהוקמו בעיר ובמשמעות שהוענקה להם . רוב החללים והמבנים עוצבו בהתאם לתפקיד שנועד להם : מינהל , מסחר , רכישת ידע , מגורים , רחצה ועוד . חללים מסוימים עוצבו גם במטרה לסמל אמונות ושאיפות . לדוגמה , מבני הפולחן ומבני השלטון מוקמו בדרך כלל במרכז העיר , מוגנו היטב והוגבהו מעבר לנדרש . המיגון והגובה נועדו לסמל עוצמה ושאיפה להתחבר אל כוחות עליונים , שמקומם לפי תרבויות שונות נמצא בשמים . לעתים בלטו בנוף העיר חללים בעלי משמעות רעיונית יותר מאשר שאר החללים : דוגמאות לחללים כאלה : הזיקורתים בערי מסופוטמיה , שערי הניצחון בערים הרומיות , המינרטים של מסגדי הערים המוסלמיות ומגדלי הפעמונים של כנסיות הערים .
|
|