|
|
صفحة: 6
ראשית דבר : העיר הקדומה בין הערים המתוארות בספר יש לעתים קרובות קשר השוואתי והתפתחותי . לדוגמה , העיר המסופוטמית , בת האלף 3-ה לפסה"נ , השפיעה במובנים מסוימים על העיר המוסלמית במאות 11-7-ה לסה"נ . ערים מוסלמיות רבות , ובהן בגדאד , הוקמו במסופוטמיה לא אחת בקרבת ערים עתיקות . לעומת זאת , אם נשווה בין העיר המסופוטמית לעיר היוונית , נראה שהן לא הושפעו זו מזו . הערים היווניות , שהתקיימו כערי מדינה עצמאיות בין המאות 4-8 לפסה"נ , נפוצו בדרום איטליה ובחופי צפון אפריקה ואסיה הקטנה ) תורכיה של ימינו . ) מקימיהן היו סוחרים ויורדי ים בני ערים יווניות שונות . לדוגמה : בני העיר היוונית ת'רה ייסדו בחופי לוב של ימינו את העיר קירנאיקה . במאה 4-ה לפסה"נ כבש מלך מקדוניה , אלכסנדר הגדול , את יוון כולה , את מצרים , את ארץ ישראל ואת סוריה והרחיק מזרחה עד מסופוטמיה , פרס והודו . ממלכתו הגדולה , הממלכה ההלניסטית " ( הלנים - " יוונים , ) עודדה הגירת יוונים לארצות אלה ותמכה בהקמת ערים רבות לפי הדגם היווני . את השלטון ההלניסטי על פרס ומסופוטמיה ירשה במאה 2-ה לפסה"נ האימפריה הפרתית , שבירתה קטסיפון נבנתה על גדות נהר החידקל . במאה 3-ה לסה"נ השתלטה עליה האימפריה הפרסית , בשלטון השושלת הססאנית , ואף היא קבעה את בירתה בקטסיפון . בחלקו המערבי של הים התיכון הלכה האימפריה הרומית והתחזקה למן המאה 4-ה לפסה"נ . היא השתלטה על חצי האי האפניני ) איטליה של ימינו ( ועל חופי צפון אפריקה וכבשה את מצרים , ארץ ישראל וסוריה מידי השליטים ההלניסטים . הערים היווניות באזורים אלה נותרו על כנן ושמרו על אופיין ואף על שפתן היוונית , בתמיכת השלטון הרומי . באזורים שכבשו הרומאים ולא היו קיימות בהם ערים , כמו למשל במערב אירופה ומרכזה - עודדו הרומאים ייסוד ערים ותמכו בהן . תושבי הערים הרומיות הושפעו מאוד מתרבות יוון - המחזות והכתבים היווניים בתחום המדע והפילוסופיה תורגמו ללטינית ושימשו מקור השראה לרומאים אם כי שפת הדיבור והכתיבה בהן הייתה הלטינית , שפתם של הרומאים . במאה 4-ה לספירה התפצלה האימפריה הרומית לשני חלקים : על חלקה המערבי המשיכה לשלוט רומא הבירה , ואילו בחלקה המזרחי הוקמה בירה עצמאית - העיר היוונית ביזנטיון , שהקיסר הרומי קונסטנטין קרא לה על שמו : קונסטנטינופוליס . במאות 5-4-ה לסה"נ הערים בחלקה המערבי של האימפריה סבלו מפלישות של שבטים נודדים , הגרמאנים . חלקן התרוששו ונעזבו על ידי תושביהן וחלקן הצטמקו מאוד . גם רומא הבירה נכבשה במאה 5-ה לסה"נ על ידי אחד משבטי הגרמאנים . כל הערים שהוזכרו עד כה היו ערים שהשתייכו לתרבויות אליליות והפולחן האלילי מילא בהן מקום מרכזי . האמונה באלים התבטאה בהצבת פסלים במקומות ציבוריים , בבניית מקדשים , בקיום טקסים ותהלוכות ברחובות הערים ובכיכרותיהן . במאה 4-ה לסה"נ הפכה הדת הנוצרית לדת השלטת באימפריה הרומית . מבנים שסימלו את עבודת האלילים נהרסו ונאסר הפולחן האלילי במרחב הציבורי . הערים הרומיות , הן בחלקה המערבי של האימפריה והן בחלקה המזרחי , נהפכו לערים בעלות אופי נוצרי . במאה 7-ה לסה"נ יצאו שבטים ערבים שקיבלו עליהם את דת האסלאם מן העיר מכה שבחצי האי ערב וכבשו את מסופוטמיה , פרס , ארץ ישראל והחופים הצפוניים והדרומיים של הים התיכון -אזורים שהיו בעבר חלק מן האימפריה הביזנטית ומן האימפריה הפרסית . מאז נוסדו באזור זה ערים מוסלמיות רבות .
|
|