|
|
صفحة: 44
מד ינת החשמונאים . 1 תקופה זו אפשר לסכם על ידי השוואה בין תקופת החשמונאים הראשונים של יהודה , יונתן ושמעון לבין תקופתם של יוחנן הורקנוס , אריסטובולוס ואלכסנדר ינאי . נקודות להשוואה : מדיניות חוץ וכיבושים , המשטר , התרבות השלטונית , התפיסה הדתית והלאומית . כדאי להדגיש כי יוחנן הורקנוס סטה ממדיניות קודמיו הן בגיור כפוי והן בכיבושים של אזורים לא יהודיים . מגמה זו נמשכה ביתר שאת בימי אלכסנדר ינאי . כדאי לשים לב לעובדה כי אלכסנדר ינאי לא חידש את הברית עם רומא והסתכסך עם התלמיים . . 2 דיון והערכת הפעולות , ההישגים והקשיים של השליטים החשמונאים : קבוצה אחת תגן עליהם תוך הדגשת הישגיהם המדיניים ( הרחבת גבולות , פגיעה בערי פוליס עוינות , ייהוד הארץ , ניהול מדיניות לאומית ) והכלכליים ( אפשרויות הגירה , שליטה על דרכי מסחר , התפתחות החקלאות , המסחר , הדיג והמלאכה . ( קבוצה שנייה תאשים אותם בסטייה מערכי יסוד , בהלניזציה ובניהול מלחמות מיותרות . יש להדגיש כי מסעות הכיבוש של ינאי גרמו לקורבנות אדם ולהרס כלכלי , לפגיעה באיכרים , להטלת מסים לשם החזקת צבא שכירים ולהגדלת מספרם של אויבי יהודה . . 3 בסיכום הוויכוח אפשר לשאול : האם הייתה ההלניזציה של מדינת החשמונאים תהליך בלתי נמנע או שהיה זה תהליך מכוון ? יש להדגיש כי בין ההלניזציה לבין מדיניות החוץ היו יחסי גומלין . לצורך כיבוש הארץ הקימו השליטים החשמונאים צבא שכירים נוכרי . ההשתלבות בפוליטיקה האזורית הובילה לאימוץ רכיבים מסוימים של התרבות ההלניסטית , אם כי אלה היו רכיבים חיצוניים בלבד . . 4 להרחבה כדאי לכוון את התלמידים להיבטים החברתיים של העימות הפנימי : מדיניותו של אלכסנדר ינאי העמיקה את הקיטוב החברתי ויצרה אצולה חדשה ( צדוקים ) שכללה חלקים מן האצולה הוותיקה , כמה מראשי המתייהדים ומן התושבים היהודים בחלקי הארץ החדשים , בעלי הון ובעלי אחוזות . הם שימשו כקצינים , פקידים , דיפלומטים וכוהנים . הפרושים חשו שמעמדם מתערער כתוצאה משינויים אלה . החוקרים טוענים כי ינאי הכניס צדוקים לסנהדרין וצמצם את כוחה ( בימיו לא מופיע על המטבעות הכינוי " חבר היהודים " לצד השליט . ( . 5 לסיכום יתבקשו התלמידים להעלות השערות , אם יצליחו צעדיה של המלכה שלומציון למנוע את התפרצותה של מלחמת אחים .
|
|