|
|
صفحة: 71
בעקבות מרד בר כוכבא התחזקה מתיחות זו מפני שבשנים הראשונות לאחר המרד הנשיאות לא פעלה . - בימי רבי יהודה הנשיא הגיע מעמד הנשיאות לשיאו . רבי יהודה הנשיא איחר את שלושת התחומים : נשיא , אב בית דין וחכם . בי מי רבי יהודה הנשיא . 1 כתרגיל מקדים התלמידים יציינו קריטריונים שונים הנדרשים ממנהיג : תקיפות , ידע , קשרים עם חוגים שונים , יכולת לנהל משא ומתן ולהתפשר , קשרים עם גורמי חוץ , ייחוס , כריזמה , עושר . . 2 אחר כך יבדקו התלמידים באיזו מידה עונים אישיותו ודפוסי מנהיגותו של רבי יהודה הנשיא על קריטריונים אלו על פי הנתונים המופיעים בספר הלימוד : א . יחסיו עם הרומאים , עם החכמים , עם העשירים ועם כלל האוכלוסייה היהודית . ב . קטע מחקר של ג ' אלון , עמ ' 109 – 108 בספר . ג . צוואתו של רבי יהודה הנשיא , עמ ' 109 בספר . ד . סמכויות שהחזיק בידו בתחום הסמיכה , קביעת לוח השנה , תשלום מסים . . 3 לסיכום , התלמידים יתבקשו להסביר את ההיגד : "ממות משה ועד רבי ( יהודה הנשיא ) לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד " ( תלמוד בבלי , מסכת גיטין , דף נ " ט עמוד א . ( א . מעמדו האישי של רבי יהודה הנשיא : מכונה " רבי " , או " רבנו הקדוש " ללא תוספת . ייחוסו מבית דויד . ב . מעמדו הפוליטי : השלטון הרומי הכיר במעמדו כנשיא , הוא נחשב ידידו של הקיסר אנטונינוס ( יש משערים כי היה מקורב למרקוס אאורליוס או לקרקלה ) , קיבל את בית שערים כשטח אריסות מידי הרומאים . ג . מעמדו הכלכלי : התברך בעושר רב שמקורו בקרקעות ובהכנסות מאריסות , היו לו סוסים ופרדות , קרונות יין ומטעי אפרסמון , רבים היו סמוכים על שולחנו . ד . מעמדו החברתי : השתייך לעשירים והתקרב אליהם . התייחס בתקיפות לעמי הארצות . " רבי פתח אוצרותיו בשני בצורת . אמר : יכנסו בעלי מקרא , בעלי משנה , בעלי גמרא , בעלי הלכה , בעלי הגדה - אבל עמי הארץ אל יכנסו . דחק רבי יונתן בן עמרם ונכנס . אמר לו : רבי , פרנסני . אמר לו : בני קרית ? אמר לו : לאו . ( אמר לו : ) › נית ? אמר לו : לאו . אם כן במה אפרנסך ? ( אמר לו ( : פרנסני ככלב וכעורב ! › רנס . › אחרי שיצא , ישב רבי והצטער ואמר : אוי לי שנתתי › תי לעם הארץ " ! ( תלמוד בבלי , בבא בתרא , דף ח עמוד א , בתרגום לעברית ) ה . סמכויותיו : רבי יהודה הנשיא החזיק , נוסף על תפקיד הנשיא , גם בתפקידים של אב בית דין ושל חכם . חצרו נהגה בפאר רב . היו לו שומרי ראש מטעם המלכות , עבדים שהיו מעין כוח משטרה . רומא הכירה במשפטו , ובכך הכירה בעקיפין בחוקי התורה . היה אחראי למסים ( פסק בענייני מיסוי או היה אחראי לגבייתם . ( היה אחראי בלעדית ( בלי הסנהדרין ) לסמיכת חכמים . מי שזכה בתואר " רבי " זכה בחברות בבית הדין הגדול ובסמכות של מורה הלכה , ורשאי היה לשפוט יחידי כבית דין של אדם אחד .
|
|