صفحة: 58

מדינת ישראל נוטה להמעיט באזכור הטיהור האתני של הארמנים ואינה מקבלת את עמדת הארמנים . יש לכך שתי סיבות : ישראל רוצה להמשיך לקיים יחסים דיפלומטיים עם טורקיה , ולכן נמנעה מלהציגה באור שלילי ; ישראל חששה שהודאה בקיומו של רצח עם אחר עלולה לפגוע במעמד הייחודי והבלתי מעורער של שואת יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה . מקומם של האירועים שהתרחשו בארמניה בימי מלחמת העולם הראשונה הוצנע במשך שנים רבות גם בתכנית הלימודים בישראל . חוו דעתכם : האם לדעתכם מדיניותה של ישראל הייתה מוצדקת ? נמקו . תוצאות המלחמה לפי תכנית הלימודים יש ללמד תוצאה אחת מבין שלוש . כדי להשלים את התמונה , מומלץ להתייחס בקצרה גם לשתי התוצאות האלה : א . תוצאות חברתיות ורעיוניות – פסימיות ותסכול ב . תוצאות בין-לאומיות – תהליך התפרקות האימפריות ג . תוצאות פוליטיות – עליית הדמוקרטיות החדשות ושברן בלימוד כל תוצאה ניתן להתייחס לשאלות : א . מיינו את ההיבטים השונים של התוצאה הנלמדת לתחומי חיים ( חברתי / פוליטי ועוד . ( ב . איזה תחום חיים הוא דומיננטי יותר ? אילו תחומי חיים מושפעים ממנו ? ג . אילו מאפיינים של המלחמה השפיעו על התוצאה הנלמדת ? כיצד ? ד . אילו חידושים של המודרנה ( שנלמדו ביחידה הראשונה ) הובילו לתוצאות המלחמה ? ה . כיצד המלחמה משקפת את המורכבות של המודרנה ואת המתחים שהיא טמנה בחובה ? לקישור נושא מלחמת העולם אל התלמידים : א . האם קורותיהם של היהודים ( במלחמה ואחריה ) משקפים את התהליך הכללי שאירע באירופה או תהליך ייחודי ? ( את הלומדים על התוצאה של פירוק האימפריות אפשר לשאול על ארץ ישראל ( . פעילות לסיכום הנושא קשר אישי – בקשו מהתלמידים לברר אם אחד מבני-משפחתם השתתף במלחמת העולם הראשונה . א . באיזה צבא לחם בן-המשפחה ? לאיזה גוש השתייך ? ב . איזו חוויה מן המלחמה נחרתה בזיכרונו של בן המשפחה והועברה לבני-הדורות הבאים ? ג . האם המידע שאיתרתם מתאים למה שנלמד בפרק ?

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار