|
|
صفحة: 338
הרצל יוזם מגעים דיפלומטיים לקידום תכניתו המדינית במקביל להקמת התנועה הציונית השקיע הרצל את כל זמנו ומרצו להשגת הצ'רטר ( עמ' . ( 331 במשך שמונה שנים הוא ניהל שיחות עם הקיסר הגרמני , הסולטן התורכי , מלך איטליה , האפיפיור , ראשי הממשלה ושרי החוץ של גרמניה , אוסטרו-הונגריה ואיטליה , שר המושבות הבריטי , שרי הפנים והאוצר הרוסיים ועוד עשרות מדינאים אחרים . הפעילות הדיפלומטית האינטנסיבית הזאת הפכה את שיבת היהודים לציון משאלה שנדונה בביטאונים יהודיים לנושא שעלה על סדר היום של הפוליטיקה העולמית . בפגישותיו עם המדינאים הסביר להם הרצל כיצד יציאת היהודים ממקומות מושבם לטריטוריה משלהם תועיל לכל מדינה ומדינה ותצמצם את ממדי האנטישמיות באירופה . לדוגמה , הרצל האמין כי יוכל לרכוש את אמונו של הסולטן התורכי ששלט בארץ ישראל בעזרת גרמניה . לגרמניה היו קשרים הדוקים עם האימפריה העות'מאנית והיה לה אינטרס לשמור על שלמות האימפריה , שהייתה נתונה בתהליך התפוררות . 1898-ב נפגש הרצל בתורכיה עם קיסר גרמניה , וילהלם השני , והציג לפניו את תכניתו להחזיר את היהודים לארץ ישראל . בתחילה התרשם הרצל שהקיסר מגלה אהדה לתכניתו , אולם כעבור כמה שבועות התברר לו כי אין לתלות תקוות בתמיכתה של גרמניה . בעקבות זאת החליט הרצל לפנות בעצמו , בלי מתווכים , אל הסולטן העות'מאני עבד אל חמיד , ולבקש ממנו לתמוך בהתיישבות היהודים בארץ ישראל . בפגישה שהתקיימה 1901-ב הבטיח הרצל לסולטן כי ההתיישבות תתרום לפיתוחה הכלכלי של ארץ ישראל . הרצל הציע שהתנועה הציונית תסייע לסולטן בפירעון חובותיה של האימפריה העות'מאנית , אף על פי שלא היה ברשותו כסף , ואף שידע כי היהודים בעלי הממון אינם תומכים בתכניותיו . הסולטן הזמין את הרצל לפגישה נוספת והציע לו כי תמורת סיוע כספי של התנועה הציונית לאימפריה העות'מאנית יתיישבו היהודים בכל מקום באימפריה , מלבד בארץ ישראל . הרצל דחה את ההצעה . פסל המנציח את פגישת הרצל עם הקיסר הגרמני במקווה ישראל . מוטי מזרחי , 2012
|
|