|
|
صفحة: 310
| 3 הבונד הבונד שואף להקים אוטונומיה לאומית סוציאליסטית ברוסיה הרעיון לשלב את היהודים כקבוצה בקרב העמים עמד גם ביסודה של מפלגת הבונד - מפלגה יהודית סוציאליסטית , שנוסדה 1897-ב בווילנה שברוסיה בכינוס חשאי ולא חוקי . שם המפלגה הוא קיצור של השם ביידיש : " ברית כללית של פועלים יהודים בליטא , בפולין וברוסיה . " מטרתה המרכזית של המפלגה הייתה , כפי שהגדיר זאת אחד ממנהיגיה המרכזיים , חיים ז'יטלובסקי , לדאוג ל"כלל ישראל הפרולטרי" ( בני מעמד הפועלים . ( בראשית דרכו סבר הבונד כי על היהודים להיאבק עם תושבי המדינה האחרים למען זכויותיהם כאזרחים ולמען הצרכים של הפועלים היהודים . חברי הבונד ביקשו להקים גוף אחד , שיאחד את כל הפעילות המהפכנית ברחבי הקיסרות הרוסית . לכן הם הצטרפו למפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרוסית בהנהגתו של לנין ( עמ' . ( 148 אבל 1901-ב חל שינוי רעיוני בבונד , והוא החל להיאבק למען הצרכים הייחודיים של המיעוט היהודי . הבונד תבע להכיר בזכותם של היהודים לאוטונומיה לאומית-תרבותית בארצות מגוריהם . כמו כן תבע הבונד להפוך את רוסיה לפדרציה של לאומים , שלכל אחד מהם זכות להקים אוטונומיה לאומית-תרבותית . הבונד התנגד להגירה כדרך לפתרון בעיית היהודים . הוא דרש להפנות את היהודים לעבודות יצרניות במדינות שהם חיו בהן , ובכך לתרום לשיפור מעמדם . הבונד ראה ביידיש שפה רשמית של הלאום היהודי , מכיוון שהייתה זו שפת הדיבור של הציבור היהודי שבקרבו פעלה המפלגה . שפת היידיש הייתה בעיניו שפה אתנית , עממית ויום-יומית של הציבור היהודי . לכן ביקשו חברי הבונד להשוות את מעמדה של היידיש למעמדן של השפות האחרות במדינה . בשפה העברית ראה הבונד את שפת העבר של היהודים - שפת התפילה והדת . הבונד קיווה כי בחברת העתיד הסוציאליסטית ישתלב הפרולטריון היהודי בפרולטריון הכללי . בחברה זאת יישמר הייחוד התרבותי של העם היהודי , כפי שיישמר הייחוד התרבותי של העמים האחרים . שאיפתו של הבונד להיות חלק ממאבק עולמי למען הפועלים מחד גיסא , ולפעול למען לאומיות יהודיות מאידך גיסא , יצרה מתח רעיוני וחברתי בין נציגי הבונד לבין קבוצות שייצגו תפיסות ליברליות בחברה היהודית , למשל האוטונומיסטים ( עמ' . ( 307 הבונד ראה עצמו כנציג מעמד הפועלים היהודי ( עמ' . ( 229 הארגון תמך בתפיסות מרקסיסטיות ( עמ' ( 79 ובקיומה של מלחמת מעמדות בין הקפיטליסטים בעלי ההון , ובתוכם גם בעלי ההון היהודים , לבין הפרולטריון , הכולל גם את מעמד הפועלים היהודי . מסיבה זו שלל הבונד את זכות קיומן של קבוצות ליברליות יהודיות אלו . תפיסה זו יצרה סתירה פנימית בין הרצון של הבונד לייצג את כלל האומה היהודית , לבין עמדתו המרקסיסטית , שלפיה ליהודים הקפיטליסטים אין זכות קיום , שכן אינם בני מעמד הפועלים . תפיסה זו גם דחפה את הבונד לנסות ולהתקרב לקבוצות פועלים שאינן יהודיות ולמפלגות המייצגות את כלל פועלי העולם , כדוגמת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית . המתח בין לאומיות לאוניברסליות היה מקור לביקורת על הבונד גם מצד חברי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרוסית ( עמ' . ( 148 פעילים יהודים במפלגה טענו שהעם היהודי אינו לאום , ועל כן הדרישה להקמת אוטונומיה יהודית אינה לגיטימית . לפי תפיסה זאת , היהודים צריכים לעשות מאמץ להיטמע בסביבתם ולא להיבדל כלאום נפרד . הם קראו לחברי הבונד להיות נאמנים לאינטרנציונל ( עמ' , ( 83 לבטל את קיומם כמפלגה עצמאית ולפעול במסגרת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בתפקיד מפיצי הסוציאליזם בחברה היהודית . חיים ז'יטלובסקי - ( 1943-1865 ) הוגה , סופר ומבקר , יליד בלארוס ( רוסיה הלבנה . ( מהפכן בעל דעות קיצוניות . היה פעיל בתנועת "נרודנייה ווליה" ובמפלגה הסוציאל-רבולו ציונרית ( מהפכנית ) ברוסיה . בשנות השלושים של המאה 20-ה היגר לארה"ב וייסד בה ארגון בין-לאומי לתרבות היידיש .
|
|