|
|
صفحة: 256
רעיונות המשכילים ופעולותיהם מעוררים התנגדות בחברה היהודית השאיפות של המשכילים ליישם את רעיונות הנאורות בחברה היהודית , ומוסדות החינוך שהקימו ברוח רעיונות אלה , עוררו התנגדות בקרב רבנים שראו בהם איום על ערכי החברה המסורתית . רבנים במערב אירופה הבינו שהתכנית של נפתלי הרץ וייזל לתת קדימות ללימוד המקצועות הכלליים ולהעניק לרכישת השכלה כללית חשיבות עליונה ( עמ' ( 248 מערערת על האידאל החינוכי שראה את פסגת השאיפות בהיותו של היהודי תלמיד חכם . הציטוט שהופיע בספרו של וייזל , כי " כל תלמיד חכם שאין בו דעה ( השכלה ) נבלה טובה הימנו" ( מדרש ויקרא רבה א , ( פגע ברבנים האלה פגיעה חמורה . הם טענו כי המרתה של התורה בספרות ההשכלה , במדע ובפילוסופיה , אינה מועילה לרכישת מידות טובות ויראת שמים , ובדרשות שנשאו הם הזהירו מפני פגיעה חמורה בערך לימוד התורה . במזרח אירופה היה המאבק של תנועת ההשכלה חריף יותר . המשכילים היהודים היו כאמור מיעוט בציבור היהודי במזרח אירופה , ופעילותם בשיתוף השלטונות הרוסיים עוררה נגדם ביקורת חמורה . רוב היהודים במזרח אירופה חששו כי ההשכלה תביא לנטישת אורח החיים היהודי המסורתי . הם טענו כי המשכילים תמימים בכך שהם מייחסים לצארים כוונות להיטיב עם היהודים . מנגד המשכילים , שחשו עצמם נרדפים , ראו במתנגדים להשכלה קנאים חשוכים . הם כתבו חיבורים ותיארו בהם את החברה היהודית באור שלילי ביותר : המלמד - קפדן ובור , הרב - קנאי וחשוך , ולעומתם הצעיר השואף להשכלה - דמות רדופה . לדעת חוקרים , ההתנגדות מצד הרבנים ליוזמותיהם של המשכילים ולתכניותיהם לשינוי החינוך היהודי לא נבעה רק מתוכנן של יוזמות אלה . חוקרים אלה סבורים כי ההתנגדות נבעה מכך שהמשכילים ייצגו אליטה אינטלקטואלית חדשה , שהעמידה עצמה כמוכיחה בשער מבלי שתהיה לה סמכות תורנית , אף שחלקם הניכר היו שומרי מצוות . מניע אחר שמציינים החוקרים להתנגדות הרבנים היה היבטים של חילון שהרבנים זיהו ברעיונות המשכילים , והחשש מפני נטישת אורח החיים היהודי המסורתי . רעיונות כגון סובלנות דתית או התבססות על תבונתו וניסיונו של האדם , עמדו בניגוד לערכים היהודיים המסורתיים . על כך נוספה ביקורת שמתחו המשכילים על מה שהם ראו כפגמים בקהילה היהודית ובממסד הרבני . ככל שהחריפו המשכילים את התבטאויותיהם נגד הרבנים ושמו אותם ללעג , כן התחזקה התנגדותם של הרבנים למשכילים . אבל לא היה עוד בכוחם של הרבנים לבלום את תהליכי המודרניזציה , שכן ההשכלה הייתה רק אחד מגילוייה . הרב יחזקאל לנדא נושא דרשה נגד המשכילים והדורות לפנינו אם שלחו ידם במצות , הן עשה והן ) ת"ל לא תעשה , ( ואפי' ( ואפילו ) בח ) כ" בחיובי כרת ) ומיתות ד"ב ) בית דין ) החמורות לא שלחו יד בעצם התורה , והיתה התורה חשובה מאד גם בעיני הרשעים , [ ... ] אלא שיצר התאוה התגבר עליהם , ולכן תמיד אחר המעשה התחרטו , . [ ... ] ומה נאמר ומה נדבר אנחנו הדור העני הזה , שבעוה ) ר" שבעוונותינו הרבים ) רבו המתפרצים פריצי בני עמנו אשר שננו כחרב לשונם לבזות תורת משה , ותלמוד דרבינא ורב , [ ... ] וגם את בניהם אינם מגדלים לתורה , ואדרבה מושכים אותם מבית הספר , וירגילום בספרים אחרים , להכניס ספק בלבם בכל האותות ומופתים שבתורה , ומתחלה נותנים אמתלא ( תירוץ , ( כי צריכים הם להרגילם בכתב ולשון הנהוג , וסוף דבר באים לשלוח יד בתורה , ואינם מאמינים לא בה' ולא במשה עבדו , . [ ... ] יחזקאל סג"ל לנדא , דרושי הצל"ח , עמ' 48-47 . 1 לאילו מעשים של המשכילים התנגד הרב יחזקאל לנדא ? הסבירו מדוע . . 2 לאיזה מעשה רומז , לדעתכם , הרב לנדאו כשהוא מייחס למשכילים כוונה "לשלוח יד בתורה ? " . 3 במה שונים המשכילים מאנשים רשעים בדורות הקודמים ? . 4 את הדרשות של הרב יחזקאל לנדא הוציא לאור נכדו , שחי במזרח אירופה . מה אפשר ללמוד מכך על התפשטות ההשכלה ?
|
|