|
|
صفحة: 204
נוסף על כך , אלכסנדר השני שינה את המדיניות ביחס ליהודים . לאחר שנוכח לדעת כי הניסיונות של קודמיו לשילוב היהודים בכפייה לא השיגו את מטרתם , הוא ביטל את גזרת הקנטוניסטים ואת הגזרות על הלבוש . במקום זאת פעל אלכסנדר השני לעידוד תהליך של רוסיפיקציה- השתלבות של היהודים בחברה הרוסית . לדוגמה , הוא החליט לאפשר לקבוצות קטנות של יהודים להתיישב מחוץ לתחום המושב . בתחילה הוא התיר זאת ליהודים שהיו סוחרים עשירים , לבני משפחותיהם ולעוזריהם , וכעבור שנים ספורות - גם לבעלי מלאכה בעלי רכוש , וכן לחיילים ששירתו בצבא ולבני משפחותיהם . מלבד זאת הותר לעוסקים במקצועות הרפואה - רופאים , רוקחים , חובשים ומיילדות - להתיישב בכל מקום ברוסיה . הקלות אלה עודדו את היהודים ללמוד מקצוע שיבטיח את פרנסתם . עם זאת , מרבית היהודים שהתגוררו בתחום המושב , יותר 2-מ מיליון יהודים , סבלו עדיין ממצוקה כלכלית . התקוות שתלו היהודים במדיניותו של הצאר אלכסנדר השני התבדו תוך זמן קצר . בשנת 1863 פרץ מרד של הפולנים שהיו תחת השלטון הרוסי , ובהשפעתו התקבלה ההחלטה לנהוג ביד קשה במיעוטים הלאומיים שבאימפריה הרוסית . החלטה זאת השפיעה לרעה כעבור זמן גם על היהודים , והביאה לנקיטת צעדים נגד " ההתבדלות היהודית . " לכך נוספה התגברות של התעמולה האנטישמית בעיתונות הרוסית , והתחזקו הקולות שהתנגדו להשתלבות היהודים בחיי המדינה . הלכי הרוח האלה הגיעו לשיאם בפרעות שהתרחשו בכמה מקומות ברוסיה בשנות השבעים של המאה . 19-ה בשנת 1878 אף העלילו עלילת דם על כמה יהודים בקוטאיסי שבאזור הקווקז . עם רצח הצאר אלכסנדר השני , בשנת , 1881 בידי מהפכנים רוסים , החלה תקופה של מאבק גלוי של השלטונות נגד יהודי רוסיה . השלטונות , שחששו מהתפרצותה של מהפכה , הטילו את אשמת הרצח על היהודים , שכן רבים מהם נטלו חלק בפעילות המהפכנית . ברחבי רוסיה פרצו פרעות שנודעו בשם " סופות בנגב . " הפרעות העיבו על התקווה להשתלבות היהודים בחברה הרוסית , ובעקבותיהן עזבו המוני יהודים את רוסיה - רובם לארצות הברית ומיעוטם לארץ ישראל . הפרעות סימנו את תחילתה של תקופה חדשה בחיי העם היהודי ואת ראשיתה של התנועה הלאומית היהודית . שינויים במעמד המשפטי בארצות האסלאם מדיניות התיקונים משפרת את מעמדם של היהודים באימפריה העות'מאנית מאז הקמת האימפריה המוסלמית בימי הביניים , חי חלק ניכר מהעם היהודי תחת שלטון דת האסלאם . חלקם בתחומי האימפריה העות'מאנית , אשר שלטה במשך מאות שנים ברוב המדינות באזור אגן הים התיכון , וחלקם במדינות אחרות שדתן מוסלמית , כגון מדינות צפון אפריקה . בכל המדינות המוסלמיות , מעמדם של היהודים נקבע על פי חוקי דת האסלאם . היהודים ( וגם הנוצרים ) היו במעמד של בני חסות ויכלו לחיות את חייהם הפרטיים והקהילתיים לפי חוקי דתם . ואולם , ככל שהיו היהודים רחוקים מהמרכז השלטוני , כן הם היו תלויים יותר בחסותם של שליטים מקומיים וסבלו מיחסם העוין של התושבים המוסלמים . במהלך המאה 19-ה הייתה האימפריה העות'מאנית נתונה בתהליך של התפוררות . בעקבות זאת החלו מעצמות אירופה לבסס את שליטתן בתחומי האימפריה , ובמיוחד במדינות אגן הים התיכון ובצפון אפריקה , ומעורבותן חוללה שינויים מרחיקי לכת בחיי היהודים במדינות אלה . עלילת דם - תופעה אשר התקיימה במהלך ימי הביניים ובראשית העת החדשה , בעיקר בצפון אירופה ובמזרחה . במוקד התופעה עמדה האשמה של היהודים בכך שהם הורגים נוצרים חפים מפשע , בדרך כלל ילדים , ומשתמשים בדמם לאפיית מצות . בעקבות האשמה זאת התחוללו בקהילות היהודיות פרעות כנקמה . מקובל לציין את הופעתה של עלילת הדם הראשונה בשנת 1144 בעיר נוריץ' שבאנגליה . אמנם בעקבות העלילה הזאת לא היו פרעות ביהודי נוריץ , ' אבל היא שימשה בסיס למאות עלילות דם נוספות . בעת החדשה התפשטה התופעה גם לארצות הים התיכון ( ראו , לדוגמה , עלילת דמשק . ( " סופות בנגב" - פרעות שפרצו באפריל 1881 בדרום רוסיה . הפרעות כונו בעיתונות היהודית בשם "סופות בנגב , " משום שתרגום המילה "פוגרום" ברוסית הוא "סופת רעמים "ו , " נגב" הוא דרום . הפרעות התרחשו בכמה גלים וכללו התנפלויות על האוכלוסייה היהודית , אונס של נשים ואף מקרי רצח . ה"סופות בנגב" זעזעו את העולם היהודי . הזעזוע נבע גם מההיקף הגאוגרפי של הפרעות וגם מעמדת השלטונות , שנעה בין אדישות להתעלמות , ועד להשתתפות חיילים במעשי הפורעים . השלטונות גם ענשו יהודים שהשתתפו בארגון הגנה עצמית או הגיבו בכוח על הפגיעות בהם . בני חסות - בארצות האסלאם נחשבו היהודים וגם הנוצרים לבני חסות " ) אהל 'ד-אמה . ( " בתוקף מעמד זה הם קיבלו חסות והגנה מן השלטונות ויכלו לקיים את מצוות דתם , אבל הוטלו עליהם גם הגבלות ואיסורים והם חויבו במסים מיוחדים - מס גולגולת 'ג ) זיה ) ומס קרקע 'ח ) ראג - ( ' בשיעור גבוה מזה שהוטל על המוסלמים . בחלק מן המדינות היה עליהם ללבוש לבוש מיוחד , שהבדיל בינם לבין המוסלמים . כמו כן נאסר עליהם לרכוש קרקעות או לעסוק בתפקידי מינהל וממשל .
|
|