|
|
صفحة: 62
א . הליברליזם בשנת 1810 קמה בספרד קבוצה של אנשים , שהושפעו מרעיונות הנאורות ומן המהפכה הצרפתית וקראו להנהיג בספרד חוקה ברוח הרעיונות האלה . הם כינו את עצמם " ליברלים , " וככל הידוע הייתה זאת הפעם הראשונה שנעשה שימוש במושג הזה במובנו הפוליטי . המושג ליברליזם , מקורו בשפה הלטינית שבה פירוש המילה Liber הוא : אדם שאינו עבד , אדם חופשי . המושג מזוהה לרוב עם קריאה לקיומה של מערכת חוקים המבטיחה חופש ביטוי , חופש מחשבה וזכות לבעלות על קניין ; כלומר , זכותו של כל אדם לחשוב ולהביע את דעותיו באופן חופשי , וזכותו לעשות ברכושו כרצונו , ללא התערבות המדינה . לכן הליברליזם קורא לצמצום מעורבותו של השלטון בחיי הפרט . בהיבט הפוליטי המשיכו רעיונות הליברליזם את ערכיה של הנאורות , אשר העמידה במרכז את השאיפה להשיג שוויון אזרחי ולהבטיח את זכויות האזרח . במאה 19-ה קיבלו הרעיונות הליברליים אופי לוחמני . בהשראתם קמו קבוצות מהפכניות , אשר שאפו לבטל את השלטון המלוכני בארצן וליצור מבנה שלטוני חדש , המבוסס על ערכי הליברליזם . נוכחותן של קבוצות אלה הייתה רבת משמעות , ועל כן היא עוררה תגובת נגד קשה מצד נציגי הסדר הישן , המלוכה והכמורה . עוצמתה של תגובת הנגד מלמדת על האיום שהרעיונות האלה העמידו לפני המתנגדים . בסעיף זה נעסוק ברעיונות הליברליים , ובדרכים שבהן נאבקו הליברלים במתנגדיהם כדי לממש את מטרותיהם . הליברליזם הפוליטי נאבק בכוחות השימור הוגי דעות ומדינאים שמרנים שואפים לשוב למשטר הישן הכוחות השמרנים ייצגו , כאמור , את באי כוחו של הסדר החברתי הישן באירופה : המלכים , האצילים ואנשי הדת . המהפכה הצרפתית חוללה שינוי מעמיק במעמדם של כוחות אלה . הצהרת זכויות האדם והאזרח ( עמ' ( 44 והצו לביטול הפאודליזם 4 ) באוגוסט , ( 1789 ביטלו את מעמדם המשפטי ואת זכויות היתר שהקנה להם המשטר הישן בצרפת מתוקף מוצאם או תפקידם הדתי . בתקופת שלטונו של נפולאון בונפרטה הופצו רעיונות המהפכה הצרפתית בכל רחבי אירופה וערערו את יציבותו של המשטר הישן גם מחוץ לגבולותיה של צרפת . בשל ההרעה במעמדם , תומכי השמרנות שאפו לשוב אל המשטר המלוכני הישן המשקף , לדעתם , את הסדר הטבעי של מבנה החברה . " סדר טבעי" זה ייצג , לדבריהם , את רצון האל , ואילו הפרתו תפגע באל עצמו ותגרום אי-סדר במדינה . רעיונות השמרנות נתמכו על ידי הוגי דעות כאדמונד ברק האנגלי . לדעת ברק מבנה המשטר הישן , אשר בא לידי ביטוי בשלטון המלוכה והכנסייה ובמעמד המשפחה , מגלם בתוכו את חוכמת הדורות ואת הניסיון שנצבר במהלך דורות רבים . לכן הוא סבר כי רק הוגים חסרי זהירות יציעו להחליף את המשטר הישן במשטר שמעולם לא נוסה ושתוצאותיו מעולם לא הוכחו כנכונות . משום כך ביקר ברק בחריפות את המהפכנים הצרפתים , אשר הרסו את מבנה המשטר הישן לבלי הכר . הוא טען שהם חסרי תבונה פוליטית . הוא ראה בפועלם סכנה למוסדות השלטון המסורתיים וצפה שהמהפכה תסתיים באנרכיה ובחזרה לשלטון היחיד . עמדות דומות ביטאו הוגים , סופרים , מוזיקאים ואמנים של הזרם הרומנטי ( עמ' . ( 37 נפולאון בונפרטה - ( 1821-1769 ) עלה לשלטון במסגרת הפיכה בשנת , 1799 והנהיג בצרפת שלטון קיסרי . הרחיב את גבולותיה של צרפת במ סעות כיבושיו . בארצות שכבש ערך שינויים ברוחם של רעיונות הנאורות . אדמונד ברק - ( 1797-1720 ) מדינאי ופילוסוף אירי . ממבקריה המרכזיים של המהפכה הצרפתית . נחשב לאחד המנהיגים המובהקים של רעיונות הראקציה באירופה .
|
|