|
|
صفحة: 333
להרצל לא היה ספק שהמדינה היהודית שתקום תהיה מדינת מופת , שישררו בה צדק ושוויון . בספרו " מדינת היהודים" הוא תיאר כיצד הקרקע שהמדינה תיבנה עליה תהיה קרקע בבעלות הלאום , והפועלים יגורו בשיכונים ציבוריים . המדינה לא תתנהל כמדינה תאוקרטית – מדינה המבוססת על שלטון הדת , ותשרור בה סובלנות דתית . בהשפעת הליברליזם כתב הרצל כי במדינת היהודים יהיה "כל אדם חופשי באמונתו ובכפירתו . " ביטוי לשאיפה להקים בארץ ישראל חברת מופת מופיע גם בספרו המאוחר של הרצל , אלטנוילנד . בספר מתאר הרצל חברה עתידית , שמתקיימים בה צדק חברתי ושוויון זכויות ליהודים וללא-יהודים , ונעשה בה שימוש בחידושים הטכנולוגיים של התקופה . ספרו של הרצל , "אלטנוילנד , " שהתפרסם , 1902-ב הוא רומן דמיוני המתאר את החברה העתידה להתפתח בארץ ישראל . על הכריכה כתב הרצל : "אם תרצו , אין זו אגדה" . 1 הרצל בחר לקרוא לספרו בשם "אלטנוילנד" בהשראת ה"אלטנוישול" ( בית כנסת ישן-חדש ) - שמו של בית הכנסת בפראג . חוו דעתכם : מה רצה הרצל לבטא בשם שבחר ? . 2 מדוע , לדעתכם , בחר נחום סוקולוב לתרגם את שם הספר לעברית "תל אביב ? " ומדוע בחרו לקרוא בשם זה לעיר העברית הראשונה ? . 3 הסבירו את דברי הרצל : "אם תרצו , אין זו אגדה . " העיר ירושלים בספר "אלטנוילנד" הרומן מתאר את מסעותיהם של צעיר יהודי ( לוונברג ) וידידו הגרמני ( קינגסקורט ) לארץ ישראל . בביקורם הראשון הם ראו לנגד עיניהם ארץ נידחת ולא מפותחת , כפי שהרצל עצמו ראה אותה בביקורו בשנת . 1898 לאחר 20 שנה חזרו השניים לביקור בארץ והופתעו לגלות את השינויים שחלו בה לאחר שהוקמה בה מדינת היהודים . העיר העתיקה בין החומות [ ... ] שנתה אך מעט . הם ראו את בית תפילת הקבר של הנוצרים , את בית המסגוד של אומר ( מסגד עומר ) ועוד כפות וגגות שהיו מכבר . אך דברים נהדרים שונים נוספו . הנה למשל , בנין ההוד המבריק ביפעת תפארתו . הוא היכל השלום . שלות השקט היתה בעיר העתיקה . אך לא כן היה המראה מחוץ ומסביב . שם נבנו חלקי עיר חדשים , מלאים מסלות ברזל חשמליות , רחובות רחבות ועל שני טוריהן מזה ומזה שדרות עצים , המון בתים , ומפרידים ביניהם מגרשי ירקרק חרוץ , גנים גדולים , בלבארים ( שדרות , ( בתי ספר , כפות למסחר , בניני הדר ובתי משוש . [ ... ] מה שראו עתה בין חומות ירושלים לא היה עוד הסחי , השאון , הריח הרע , שלפני עשרים שנה [ ... ] . אך לא כן היה המראה עתה . הרחובות הגדולות והקטנות היו מרוצפות אבנים חדשות , שמורות היטב , חלקות ונקיות כנקיון רצפה בחדר טוב . בתי מעון לאנשים מקרב העם לא היה עוד בעיר העתיקה . כל הבנינים נועדו אך למעשים טובים או לתפילה . בתי מקלט לעולי רגל מבני כל הדתות היו שם . לנוצרים למושלמנים ( למוסלמים ) וליהודים היו בתי חסד שונים , בתי מרפא , בתי אסף לחולים שאין למו ( להם ) תקנה ( חשוכי מרפא , ( והבתים האלה היו סמוכים זה לזה שורות שורות , אך מרובע כביר אחד לקח היכל השלום האדיר והנערץ , מקום היו שם אספות לאהבי השלום מכל הארצות , וגם למלומדים מכל ענפי המדעים . העיר העתיקה היתה בכללה תל תלפיות של כל העולם כלו , וכל העמים ראו פה איש איש את נוהו ( ביתו . ( . 1 מהו חזונו של הרצל ביחס לעיר ירושלים ? באילו תחומי חיים בא החזון לידי ביטוי בקטע מהספר ? . 2 חוו דעתכם : האם חזונו של הרצל לגבי העיר ירושלים מתממש בדורנו , למעלה ממאה שנים לאחר שנכתב ? שער הספר "אלטנוילנד" בגרמנית ובתרגום לעברית
|
|