|
|
صفحة: 330
ב . התנועה הציונית בראשות הרצל הרעיון הציוני הבשיל בימיו של בנימין זאב הרצל , שיזם כינוס של קונגרס ציוני והקים תנועה שיש לה מוסדות וגופים כלכליים , מדיניים ומיישבים . הרצל ייחס חשיבות למגעים מדיניים במטרה להשיג הכרה בין-לאומית בהתיישבות היהודית בארץ ישראל . בסעיף זה נדון ברעיונותיו של הרצל , בדרכים שבאמצעותן הוא ביקש להביא להגשמתם ובהשפעת רעיונותיו של הרצל על התפתחות התנועה הציונית . הרצל מגבש את תפיסתו הציונית בנימין זאב ( תאודור ( הרצל נולד 1860-ב בבודפשט שבקיסרות האוסטרו-הונגרית , בתקופה של תסיסה לאומית ושל מאבק של העם ההונגרי לעצמאות . הזיקה של משפחתו ליהדות הייתה חלשה והוא התחנך על ברכי השפה והתרבות ההונגרית והגרמנית . הרצל למד באוניברסיטה של וינה וקיבל תואר דוקטור למשפטים , אך עד מהרה עבר לעסוק בכתיבת סיפורים , מחזות ומאמרים . יצירותיו של הרצל עסקו במעמדם של היהודים בחברה לאחר האמנציפציה . כמו משכילים יהודים רבים באותן שנים , גם הרצל האמין כי מצוקת היהודים תיפתר , אם היהודים ישתלבו בקרב העמים שבארצותיהם הם יושבים . בשלב מסוים הרצל אף הגה תכנית קיצונית יותר : המרת דת המונית . ואולם התפרצויות אנטישמיות חוזרות ונשנות באוסטריה , בגרמניה ואפילו בצרפת , סמל הנאורות , גרמו לו לחשיבה מחודשת . הרצל הגיע למסקנה כי לא ניתן להביא לשוויון זכויות באמצעות חקיקה בלבד , וכי האמנציפציה איננה הפתרון לבעיית הקיום היהודי בעת החדשה . הרצל העיד על עצמו כי התעורר לבחון את שאלת היהודים בעקבות ספרו של הפילוסוף והכלכלן אויגן קרל דירינג : "השאלה היהודית כשאלה גזעית , אתנית ותרבותית" . ( 1881 ) דירינג טען כי היהודים מסכנים את העמים שבתוכם הם יושבים , וכדי להילחם בסכנה הזאת יש להגביל את השתלבותם של היהודים במשרות ממשלתיות ולאסור עליהם להינשא בנישואי תערובת . בתגובה לכך כתב הרצל ביומנו : " אם סופר כדירינג , בעל שכל חודר ומעמיק ובעל ההשכלה המקפת והעולמית , עשוי לכתוב כגון אלה - מה עוד יש לקוות מן האספסוף הנבער והמופקר " ? לכך נוספה התגברות האנטישמיות באוסטריה והצלחתו של קארל לואגר - מנהיג המפלגה הנוצרית-הסוציאליסטית שהייתה בעלת מצע אנטישמי - להיבחר לראשות עיריית וינה . בחירתו הייתה בעיני הרצל דוגמה נוספת להעדר הסובלנות כלפי יהודים באירופה . הרצל היה עד לגילויי אנטישמיות גם בפריז , שם שהה ככתב מטעם העיתון האוסטרי הליברלי " נויה פריה פרסה" ( עיתונות חופשית חדשה . ( בתוקף תפקידו סיקר הרצל 1894-ב את משפט דרייפוס ( עמ' , ( 298 והיו שראו באירוע זה נקודת מפנה בחייו . אך אין כל עדות כי משפט דרייפוס וגילויי האנטישמיות שנלוו אליו הם שהניעו את הרצל לחפש פתרון למצוקת היהודים . היסטוריונים מציינים כי בסיקור המשפט הביע הרצל פליאה על עיוות הדין שנגרם לדרייפוס ועל השחיתות בממשל ובצבא בצרפת , אבל את מוצאו היהודי של דרייפוס הוא הזכיר רק בדרך אגב . לדעתם , גורמים אחרים סייעו להרצל בגיבוש תפיסתו הלאומית : התערערות הסדר הפוליטי בקיסרות אוסטרו-הונגריה , שהתגוררו בה יהודים רבים ; כישלון המגמה הליברלית שייצגה האמנציפציה ; והתחזקותן של תנועות ומפלגות אנטישמיות . הרצל בקריקטורה , מתוך חוברת של אגודת העיתונאים , "קונקורדיה , " תרנ ( 1896 ) ו" . 1 מה ביקש המאייר להביע כשצייר את הרצל על חורבות בית המקדש ? . 2 שערו על מה זולגות דמעותיו של הרצל .
|
|