א. תנועות וזרמים יהודיים במרכז אירופה ובמערבה מתמודדים עם המודרנה

صفحة: 260

לדרך של פסיקת ההלכה המקובלת , ואף לא ראו את קיום המצוות כמרכיב המרכזי ביהדות . העיקר בעיניהם היו האמונה והרגש הדתי , ולכן העיקרון שהנחה אותם בהנהגת התיקונים בדת היה : באיזו מידה המצווה או המנהג מביאים את האדם להתעלות רוחנית ולשיפור מוסרי . עיקרון נוסף שהנחה את היהודים הרפורמים בתהליך התיקונים היה אימוצם של מנהגים ודעות שהיו מקובלים בתקופתם . בכלל זה הם אימצו עמדות ביקורתיות שרווחו בחברה הסובבת על המנהגים היהודיים , והם ניסו להתאים מנהגים וטקסים אלה לערכי הנאורות - למשל , האסתטיקה . כך הם אימצו , לדוגמה , את ההברה הספרדית בתפילה , משום שהיא נשמעה דומה פחות ליידיש , והם הקפידו שבתפילה תשרור אווירה מכובדת , בדומה לאווירה המאפיינת לדעתם את הטקסים בכנסייה הנוצרית . ועם זאת , חשוב להדגיש : היהודים הרפורמים לא רצו להתנתק מהיהדות , והם התנגדו להמרת הדת . הם האמינו בחשיבות שיש לקיום הייחודי של כל דת במסגרת התרבות הכלל-עולמית , וסברו שהאמונה והפולחן הנוצריים מנוגדים לעקרונות התבונה . הרפורמים עורכים שינויים בסדרי בית הכנסת ובתפילות הניסיונות הראשונים לערוך תיקונים בדת החלו כבר בסוף המאה . 18-ה לאחר כיבושה של הולנד בידי צרפת התארגנה באמסטרדם קבוצה של יהודים שביקשו לערוך שינויים בחיי היהודים ברוח עקרונות המהפכה הצרפתית , ולבטל מחיצות בין היהודים לבין החברה הנוצרית . הקבוצה , שנקראה עדת ישורון , הנהיגה שינויים בסדרי בית הכנסת , ובכך הייתה במובנים מסוימים לקהילה היהודית הרפורמית הראשונה באירופה . אנשיה ביקשו להידמות לסביבה ההולנדית , ולכן הם השמיטו מנוסח התפילה בבתי הכנסת שלהם פיוטים וקטעי תפילה מסוימים והנהיגו נשיאת דרשה בשפת המדינה . גם במדינות גרמניה פורסם 1810-ב תקנון שכלל התחייבות לשמור על הדרת הקודש בבית הכנסת ולבטל כל מנהג שנראה בעיניהם כמפר אותה , כגון הכאת המן בפורים . ברוח התקנון קמו בברלין בתי כנסת בבתים פרטיים , והתפללו בהם מאות יהודים . היו בגרמניה אף בתי כנסת שוויתרו בהם על טקס בר המצווה היהודי המסורתי , ובמקומו הונהג טקס הדומה לקונפירמציה - טקס נוצרי דתי המסמל את התקבלותם של נער או של נערה כחברים בקהילת המאמינים הנוצרית . אחד מציוני הדרך בהתפתחות תנועת הרפורמה היהודית היה ייסודו של בית תפילה בשם " ההיכל" ( Temple ) בשנת 1818 בהמבורג שבגרמניה . השם שניתן לבית התפילה נועד להדגיש את ההבדל בינו לבין בית הכנסת , והמבנה היה דומה בחיצוניותו למבנה של כנסייה . בית הכנסת הרפורמי היה שונה גם במבנהו הפנימי : הבימה הועתקה ממקומה שבמרכז בית הכנסת אל קצהו , לצד ארון הקודש , וסמוך לבימה הוצב דוכן , שעליו עמד הרב בעת שנשא דרשה . "ההיכל" בהמבורג , 1818

السابق  |  التالي