|
|
صفحة: 236
המגע עם התרבות האירופית בת זמנם לא היה נחלתם של יחידים משכילים בלבד . מאז הופעתם של יהודי החצר ( ראו הרחבה ) במאה , 17-ה גם סוחרים אמידים ויזמים כלכליים רקמו קשרים עם בני השכבה החברתית המקבילה להם בחברה הסובבת , והם אימצו את אורחות חייהם ואת תפיסות העולם שלהם . במאה , 18-ה בהשפעת ערכי הנאורות , לבש המגע התרבותי בין היהודים לבין סביבתם צורה חדשה . בחברה הנוצרית של מערב אירופה ומרכזה צמחה שכבה עירונית משכילה , שייצגה באורח חייה את ערכי הנאורות : השאיפה לאושר והאמונה בעתיד טוב יותר . הם היו מאוחדים ברצון ליצור מרחב חברתי שבו ייפגשו אנשים בני שכבות חברתיות שונות , בעלי מקצועות שונים ודתות שונות , ויקיימו ביניהם קשרי ידידות כשווים בין שווים . רוב היהודים בעולם לא היו מודעים לשינויים התרבותיים האלה , אבל במרכז אירופה ובמערבה היו לא מעט יהודים שהושפעו מהם . יהודים אלה היו בני המעמד הבורגני , והם ביקשו לחקות את בני מעמדם בחברה האירופית הכללית . גם הם בילו בבתי הקפה שהוקמו בערים הגדולות ( עמ' , ( 24 קראו את עיתוני התקופה ונחשפו לתפיסות העולם החדשות . סוחרים יהודים החלו להיפגש עם לקוחות לא רק לפגישות רשמיות בבתי העסק אלא גם בחדרי האורחים בבתים , ויהודים שגילו עניין ביצירות ספרותיות שנכתבו בידי הוגי הנאורות הוזמנו להשתתף בסלונים הספרותיים ( עמ' . ( 24 בין הסלונים הספרותיים בגרמניה התפרסמו גם אלה שהתקיימו בבתיהן של נשים יהודיות , לדוגמה , הסלון בביתה של רחל לוין-ורנהגן . כמו על חלק מהגברים בקהילות היהודיות העירוניות במרכז אירופה ובמערבה , היו באזורים אלה גם נשים יהודיות שהמודרניזציה לא פסחה עליהן . הן נטלו חלק בחיי המסחר , הן שלטו בשפות אירופיות ( כגון גרמנית וצרפתית , ( והן נחשפו לספרות , לתאטרון ולמוזיקה וכן לאופנות הלבוש ולנימוסי החברה שהיו מקובלים באותה עת . נשים אלה היו בתקופתן מיעוט שאינו מלמד על הכלל , ורובן השתייכו למעמד הגבוה בחברה היהודית . המגע עם החברה האירופית היה , אם כן , הקרקע שעליו צמחה שכבה של משכילים יהודים , שהיו נטועים בשני העולמות כאחד : תרבות הנאורות האירופית , והתרבות היהודית המסורתית . השוו בין דיוקנה של רחל לוין-ורנהגן לבין דיוקנאותיהן של אולימפיה דה גוז ומרי וולסטונקרפט ( עמ' . ( 33 על יהודי החצר לדעת חוקרים , ההתקרבות הכלכלית והחברתית של יהודים לחברה הסובבת החלה כבר במאה , 17-ה עם הופעתם של יהודי החצר - אנשי כספים וספקי סחורות לחצר המלוכה ולצבא . יהודי החצר עמדו בקשר רצוף וקרוב עם השליטים , ומעורבותם בחיי מדינות אירופה הייתה רבה . רובם שמרו בקפדנות על המסורת היהודית , ולעתים קרובות רבים מהם השתדלו לנצל את מעמדם כדי להיטיב עם הקהילה היהודית . עם הזמן החלו יהודי החצר ובני משפחותיהם להידמות בהופעתם החיצונית , באורח חייהם , באופן דיבורם ובתחומי העניין שלהם אל בני הסביבה הלא יהודית . רחל לוין-ורנהגן . ( 1833-1771 ) ניהלה סלון ספרותי בברלין שבו נפגשו משכילים יהודים וגרמנים
|
|