|
|
صفحة: 94
הלאומיות , תופעה קדומה או מודרנית ? הגל הנוכחי בחקר הלאומיות מאחד את הגישות תחת סיסמה חדשה . הסיסמה לקוחה מספרו רב ההשפעה של בנדיקט אנדרסון , שלו מצהירים אמונים רוב החוקרים הצעירים היום . הקהילות המדומיינות הן האומות , שהן מוצרים תרבותיים , שהומצאו לצורך הלאומיות על ידי אליטות . [ ... ] גם אם אנדרסון וחבריו צודקים והאומה היא ' מוצר תרבותי , ' הרי היוצרים והממציאים אינם יוצרים יש מאין בחלל ריק אלא הם מוגבלים על ידי מציאות היסטורית קיימת או זכורה ( שהתקיימה בעבר . ( בכל תנועה לאומית יש לצד המרכיבים המומצאים גם כאלה שנמצאו ( בעבר . ( הלאומיות היא עיקרון פוליטי המורכב ובנוי מתכנים תרבותיים . תרבויות , גבוהות כעממיות , ניזונות מהמתמשך והמתחדש כאחד . חדוה בן ישראל , "חקר הלאומיות כפנומן היסטורי , " בתוך : לאומיות ופוליטיקה יהודית : פרספקטיבות חדשות , עמ' 80 . 1 לפי הקטע שלפניכם , מהי האומה לדעת אנדרסון ? . 2 מהי הביקורת המובעת בקטע על עמדתו של אנדרסון ? . 3 חוו דעתכם : האם הכותבת מסכימה עם עמדתו של סמית או מביעה עמדה חדשה בשאלת מקורות הלאומיות ? מה בין תאוריה להיסטוריה תופעת הלאומיות הופיעה במאה 19-ה באירופה בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות בו זמנית . מגוון הדוגמאות לתופעת הלאומיות עורר אצל חוקרים רבים את המחשבה שלתופעות האלה יש מכנה משותף . הם ניסו לבחון את מגוון הביטויים של תופעת הלאומיות ולתת להם הסבר אחיד שיצביע על חוקיות ועל עקביות המאפיינות את הלאומיות . מקובל לראות בהסברים מסוג זה תאוריה . התאוריה היא מערך של רעיונות המתאר ומסביר תופעה מסוימת על בסיס מחקר , תצפיות או ניסויים . התאוריות הנותנות לתופעה הנחקרת הסבר מתאים יותר , נחשבות לאמינות . בנושא הלאומיות - התאוריות עסקו בסיווגה של תופעת הלאומיות , למשל : ללאומיות אתנית ולאומיות אזרחית , או לקהילה מדומיינת . התאוריות עסקו גם בשאלת מקורותיה של הלאומיות : האם היא תופעה ששורשיה קדומים , כפי שסבר סמית , האם היא תופעה מודרנית , כפי שסבר אנדרסון , או האם היא תופעה ששורשיה קדומים אבל יכלה להתרחש רק בעקבות תהליכי המודרנה כדוגמת התיעוש , כפי שסבר גלנר . שיטת מחקר זאת , אשר שואפת לתת הסבר תאורטי לתופעות היסטוריות , מאפיינת את ההיסטוריה החדשה . ההיסטוריונים המסורתיים נטו לראות בכל תופעה היסטורית מקרה ייחודי שלא יחזור על עצמו ושאינו דומה לתהליכים היסטוריים אחרים , ולכן הם סברו שיש לבחון כל תופעה לגופה . ההיסטוריה המסורתית התמקדה בניתוח תעודות היסטוריות ובהבנת רצף התהליכים ההיסטוריים : בסיבות ובנסיבות שגרמו להתרחשותו של אירוע היסטורי , במהלכים שאפיינו את האירוע ובתוצאותיו . הניסיון לנתח את ההיסטוריה בכלים חדשים , הכוללים אף הסברים תאורטיים , הוא ניסיון מורכב , שכן ודאי שאין דמיון מוחלט בין כל המקרים הנבדקים . הרי האירועים ההיסטוריים התרחשו במקומות שונים , על ידי אישים שונים ובנסיבות מגוונות . על כן , לכל תאוריה ולכל הסבר יש יוצאים מן הכלל רבים . תופעה היסטורית אחת יכולה לקבל הסברים תאורטיים מגוונים ואף סותרים . כך , למשל , הלאומיות היהודית מוצגת כדגם ללאומיות ששורשיה קדומים - בספרו של גלנר , וכדגם לקהילה מדומיינת וללאומיות מודרנית - בספרו של אנדרסון . גם הבחנות שנראות פשוטות כמו ההבחנה בין לאומיות אתנית ללאומיות אזרחית הן מורכבות . כך , למשל , הלאומיות האתנית פעמים פותחת שעריה לכניסתם של בני לאומים אחרים , כפי שהלאומיות היהודית מאפשרת גיור , ופעמים היא סגורה לכניסת אחרים ואף בעלת עמדות גזעניות .
|
|