|
|
صفحة: 32
הנאורות מבקרת את המשטר המלוכני ומונטסקייה מציע הפרדת רשויות הוגי הנאורות לא הסתפקו בקביעת העקרונות המנחים את החברה - הם שאפו להביא לשינוי רב-משמעות בדפוסי המשטר . הם תמכו בהעצמת המדינה וכוחה , אך בה בעת הם יצאו נגד ריכוז סמכויות השלטון בידי שליט יחיד ( עמ' ( 10 וביקשו להגדיר מחדש את סמכויותיו . הוגי הנאורות גם הציעו דרכים לתקן את המשטר במדינה ולהבטיח את חירות האזרח . לפי תפיסתו של הברון שארל דה מונטסקייה , מקור הסמכות של השלטון נובע מהחוק . החוק הוא הבסיס לקיומה של החברה . הוא הגורם המאפשר את הגבלת הכוח והחירות של האדם או של השליט - וזאת בהתאם לאינטרס הציבורי , שכן " חירות" אין פירושה " הפקרות . " לפיכך , לטענת מונטסקייה , המשטר הטוב ביותר הוא המשטר המלוכני , אבל הוא סבר כי יש להגביל את המלך , כדי להגן על האזרח מפני שלטון שרירותי והפיכתו לשלטון עריץ שאינו כפוף לחוק . כיצד אפשר להגביל את המלך ? יש למנוע ממנו לרכז בידיו את כל סמכויות השלטון : החקיקה , הביצוע והשיפוט . זאת משום שהחזקתן בידי אדם אחד מעניקה לאותו אדם מעמד שהוא מעל לחוק , שכן אין מי שיבקר את החלטותיו ויגביל את כוח סמכותו . במצב זה קיימת סכנה שהשליט יפעל בשרירות-לב וידרדר את השלטון לעריצות . מונטסקייה הציע , אם כן , להפריד בין זרועות השלטון . זהו רעיון הפרדת הרשויות . על פי רעיון זה החקיקה תהיה בסמכות הפרלמנט , הביצוע יהיה בידי המלך ושריו , והמשפט - בידי רשות שופטת עצמאית . בין שלושת הגופים האלה תהיה חלוקת סמכויות : הרשות המחוקקת תוכל לקבוע את החוק , אך לא יהיה בידה הכוח לבצעו ללא שיתוף פעולה עם הרשות המחוקקת ; באותו אופן גם הרשות המבצעת תצטרך לשתף פעולה עם זו המחוקקת , כדי לבטא את כוחה וסמכותה ; ושתי הרשויות יחד יהיו נתונות לפיקוחה של הרשות השופטת . בדרך זאת תימנע מרשות אחת היכולת לצבור עוצמה רבה מדי ולהשתלט על הרשויות האחרות . דגם המלוכה האנגלי משמש מודל לתורת הפרדת הרשויות כמעט כל משטרי אירופה בתקופת הנאורות היו דומים פחות או יותר למשטר הצרפתי , ואף ראו בו דגם לחיקוי . חצר מלך צרפת בוורסאי , על טקסיה , נהליה ותככיה , שועתקה ( הועתקה ) למחוזות שלטונם של מלכים ונסיכים במרכז אירופה , בצפונה ובמזרחה . במקום אחד בלבד התקיים שלטון מלוכני שהתבסס על תפיסה לא אבסולוטית - באנגליה . שם [ ... ] קם משטר שהיה מבוסס על שותפות בין המלך לבין הפרלמנט , תוך כדי מתן עוצמה פוליטית רבה בידי ראש הממשלה והקבינט . תוך כדי כך , התפתחו באנגליה מפלגות וסיעות שהתחרו ביניהן על תמיכת הציבור בבחירות תקופתיות . הדגם האנגלי הציע תפיסה של שלטון שהיא מלוכנית מצד אחד , אבל פתוחה לביקורת ציבורית מצד שני . דגם זה של שלטון ריתק את הצרפתים ועורר בהם רגשות מעורבים של השתאות , חשש וחרדה . כיצד אפשר להעלות על הדעת משטר שאינו בדיוק מונרכיה ואף לא רפובליקה ? [ ... ] המשטר האנגלי זכה להתייחסות מעמיקה של מונטסקייה . בספרו ' על רוח החוקים' [ ... ] מתאר מונטסקייה בהערכה רבה את מבנה השלטון באנגליה , שמגלם בצורה מושלמת , לדעתו , את החלוקה הראויה בין נציגי העם , אנשי האצולה והרשות המבצעת ( היא המלך . ( מונטסקייה מציין בסיפוק שהחוקה האנגלית יוצרת תנאים טובים לתיאום בין הרשויות , ולמעשה מכוננת מצב של חרות . עמוס הופמן , מהפכה של הרוח : נאורות ומהפכה בצרפת של המאה , 18-ה עמ' 238-237 . 1 מהם מאפייני המשטר באנגליה לפי קטע המחקר שלפניכם ? מדוע היה המשטר הזה ייחודי בתקופתו ? . 2 כיצד התייחסו הצרפתים לדגם משטר זה ? וכיצד התייחס אליו מונטסקייה ? מונטסקייה , שארל לואי דה-סקונדה - ( 1775-1689 ) סופר , משפטן ופילוסוף שפעל בצרפת . ביקר בארצות רבות באירופה והתרשם במיוחד מהמשטר באנגליה . התפרסם בחיבוריו "מכתבים פרסיים" - סאטירה נגד החברה האירופית בת זמנו , ו"רוח החוקים" - חיבור ובו הציג את תורת הפרדת הרשויות , הנקשרת עד היום בשמו ואשר הייתה הבסיס לעיצובן של חוקות דמוקרטיות בארצות הברית ובמקומות אחרים בעולם .
|
|