|
|
صفحة: 57
פעילות 4 מטרת השאלה להבהיר שנדרשים כמה פרטים כדי להיות בטוחים בזיהוי צמח מסוים כחמנית . הגדרה היא ההסבר הקצר ביותר והמדויק ל מילה או למושג , המספיק כדי להבין את משמעותם . התלמידים נדרשים להבין שהמשפט הראשון והמשפט השלישי אינם מבדלים את החמנית מצמחים אחרים שיש להם פרחים צהובים . המשפט השני אינו עוסק בעיקר ואינו ברור דיו , ואילו המשפט האחרון כולל רכיבים מבדלים ברורים . פעילות 1 סעי פים ב – ג , הדיון בפעילות מאפשר מתן תשובות עובדתיות . כמו : לא תמיד גשמי היורה יורדים בסוכות ומרטיבים את הקישוטים . דוגמה זו אינה מגדירה מהו יורה . הדיון מספק גם תשובות העומדות על ההבדל בין פרטים קטנים בעלי כוח הדגמה " ) באביב היא מתייבשת (" ובין פרטים קטנים שערכם מועט , כבמקרה קלקול הקישוטים בסוכה , ולכן לא ישתמשו בהם . אפשר לעבוד בקבוצות : להכין את המשפטים בפעילויות 5 א ו- ב על רצועות נייר ולבקש להרכיב מהם ההגדרות . פעילות 6 בפעילות זו התלמידים נדרשים לדלות פרטים מתוך קטע השיחה לשם הגדרה . פעילות 7 סעיף ג – אפשר להרחיב את הפעילות ולבקש מהילדים לכתוב הגדרות על פתקים בלי לציין את מה הם מגדירים , להתחיל את ההגדרה ב"הוא " ... או " היא , " ... ולאסוף את ההגדרות . אחר כך על כל אחד ואחת מילדי הכיתה להוציא הגדרה ולמצוא את המילה שהוגדרה . אם לא ינחשו מהי המילה , בעלי ההגדרה יתבקש ו להוסיף עוד פרטים מזהים . ואם יתקשו יאמרו על מה חשבו , והקבוצה כולה תנסה לשפר את ההגדרה . פעילות 8 אפשר לשאול את המתקדמים מה מתוך כל הגדרה הכרחי להבנת המושג שמגדירים , ועל מה אפשר לוותר . פעילות 55 לצד ההנאה שבקריאת העלילון , הקטע מדגים שימוש הומוריסטי במבנה הגדרה ומדגיש את הצד המשעשע כמאפיין נפוץ של תת- הסוגה ' עלילון . ' כלומר , ההומור נשען על ידע משותף שיש לקוראי העלילון ולמי שחיבר אותו על אודות מבנה ההגדרה . השילוב בין תת - הסוגה " הרצינית" לתוכן הקליל והמשעשע מוביל להבנת ההומור בחלק האחרון של העלילון . אפשר להסתפק בכך , ואפשר להרחיב את הפעילות באופנים הבאים : › לשאול מהם מאפייני הסתיו המוזכרים בו ? › לשאול מי המשתתפים בכל תמונה בקומיקס ? › אפשר לעשות איתור ומעקב אחר בלוני הדיבור . כך יעמדו הקוראים על סדר הקטעים , יחפשו את המספרים של כל תמונה ו יקשרו בין הבועה ל דובר .
|
|