|
|
صفحة: 221
כך עמדנו ודיברנו ברחוב . גם שיריזלי עמד שם , במרחק של עשרים מטר מאיתנו , עם הרוגטקה בידו , והוא קולע בדיוק אל העמוד האדום , בפינה של הרחוב . פתאום גרשון ועגלת הקרח עם הסוסים ירדו במהירות ברחוב . גרשון צעק , ניסה לעצור את הסוסים , אבל הם לא עצרו . וגבי הקטן עמד , כמו להכעיס , באמצע הרחוב בדיוק , משחק לבדו . גרשון צעק שוב צעקה גדולה , וכבר עמד על העגלה , אבל הסוסים מושכים ולא עוצרים . אדי ראה את אחיו הקטן כמעט נופל מתחת לעגלה של גרשון , צעק וניסה למשוך אותו , אבל ברח משם פתאום בפחד . גם שיריזלי הסתכל על הילד . זה היה נורא . " הסוסים רצים ... עוד רגע ... עוד רגע ... אין זמן" - אמר בליבו שיריזלי " הרע . " הוא קפץ במהירות לרחוב , עמד קרוב לסוסים וברוגטקה קלע אבן אחת לאחד הסוסים , בין העיניים . אחר כך נתן מכה חזקה לסוס השני . עוד רגע והם היו עולים עליו ... ושוב לא היינו רואים אותו ... אבל שיריזלי היה שיריזלי . הוא לא פחד משום דבר . הסוסים עצרו פתאום . גבי הקטן רץ משם בפחד . גרשון ירד מן העגלה , התקרב לשיריזלי , לחץ את ידו וחייך . מסביב עמדו כל חברי הכנופייה , גם אדי שלנו . כולנו הסתכלנו על שיריזלי , פחדנו לומר מילה . הוא הסתכל עלינו . אדי אמר : "רוצה להיות משלנו " ? " כן , רוצה להיות משלנו – " ? שאל אפרים . " כן , אם אתה רוצה – תבוא" – אמר בן דוד של אדי . " אתה יכול לבוא גם למערה הערבית" – אמרתי אני . אבל שיריזלי המשיך להסתכל עלינו שעה ארוכה בלי לומר מילה . אחר כך , פתאום , זרמו המילים מפיו , והוא דיבר ובכה , דיבר ובכה . " מה אתם חושבים לכם , רק כשאני עושה לכם טובה , אתם מוכנים לקבל אותי לכנופייה ? מה אתה חושב לך , אדי ? מה עשית להיות " ראש" שכזה , אה ? וכשנסעתם להרים , הזמנתם אותי לבוא ? וכשאספתם כסף בשביל החיילים , ביקשתם ממני ? לא אכפת לי , שתדעו לכם . למה שאני עני , ואתם עשירים . זהו , בשביל זה אתם הולכים בגאווה כזאת " ... אחר כך הוא כבר לא היה יכול לדבר , כי בכה כל כך . לקח את הרוגטקה , הרים אותה , ושבר את פנס הרחוב בפינה . הוא עלה לאט לאט ברחוב . לא אמרנו דבר . לא קראנו לו . ידענו שהוא צודק . . 1 הסבירו את שם הסיפור "ידענו שהוא צודק . " . 2 האם לדעתכם היחסים בין שיריזלי לבין הילדים השתנו אחרי המקרה הזה ? הסבירו .
|
|