صفحة: 220

ידענו שהוא צודק | סיפור ( מעובד ) משה בן שאול יהונתן שיריזלי - מי לא הכיר אותו ? כל בית הספר וכל הכיתות , כל ה"שכונות , " ואפילו כל ה"כנופיות" בירושלים . הקטנים מאוד פחדו ממנו , אבל לעצמם אמרו : "כשנהיה גדולים , נהיה חזקים כמו שיריזלי " . הבינוניים כאילו צחקו עליו . בלילה , דקה לפני שנרדמו , אמרו לעצמם : " אנחנו עוד נראה לו " . והגדולים ? הם שתקו . הם אמרו שהוא "גאון" יותר מדיי , ושהרוגטקה * שלו יותר מדיי מוכנה לפעולה . אמת . הוא היה עושה ניסים ברוגטקה שלו . זורק אבנים על כל ילדי השכונה , מוריד קינים של ציפורים , פוגע בפירות מן העצים ומוריד אותם , עומד שם למעלה וצוחק כמו שולטן . כזה היה שיריזלי . מה לעשות !? הוא לא היה באף אחת מהכנופיות , אפילו כשכולם החליטו לרדת למערה שהייתה פעם בשכונה הערבית . אמרנו לו , כמו לחבר : "בוא , תרד איתנו " . אמר : " אני ? לא בא בחשבון . אתם לא בשבילי , אני לא בשבילכם , אתם ע-שי-רים , מהשכונות הטובות , אבל אני ? מה האבא שלי ? שום דבר ! מוכר שקיות בשוק . זהו . אנחנו לא מאותו המין . מבינים " ? הכרנו את אבא של יהונתן . הוא באמת לא היה מן העשירים . לבש מכנסיים ישנים וכובע ישן , וטיפל במשפחה בת שתים עשרה נפשות . אבל גם אנחנו לא היינו עשירים , ולכן לא הבנו אותו , את שיריזלי , ולא הבנו למה הוא מתרחק מאיתנו . גרנו ברחובות הקטנים של השכונה ליד השוק בירושלים . ה"ראש" שלנו היה אדי , וגם הוא לא היה עשיר . אביו עבד בחברת החשמל , ודודתו הייתה רופאת העיניים " הכי מפחידה בעולם . " אבל מי אמר שאנשים שעובדים בחברת החשמל הם עשירים ? וחוץ מזה , גם אבא של אדי היה צריך לדאוג למשפחה גדולה : לעצמו ולאשתו , ולציפורה , האחות של אדי , ולדודה וליצחק'לה , ולאדי עצמו וגם לגבי , זה האח הקטן שכולם-כולם אהבו אותו , שהיה " הכי מצחיק" בכל השכונה , והיו לו עיניים כחולות כמו המים בבריכה היפה ביותר בעולם . כולם אהבו את גבי הקטן , והוא אהב את כולם . היום אני חושב שאפילו שיריזלי הנורא אהב את גבי הקטן . אם הוא לא אהב אותו , איך תסבירו מה שקרה ברחוב יוסף בן מתיתיהו !? שואלים אתם מה קרה באותו יום ? דבר לא רגיל . אבל לפני הכול אגיד דבר על הרחוב , כי הוא גרם לכל זה . הרחוב מתחיל בנקודה גבוהה מאוד , ברחוב אחד מרכזי שעובר בשוק ומביא את האוטובוסים אל התחנה המרכזית . אחר כך הוא יורד למטה ליד ישיבת "שפת אמת , " וגולש במהירות למטה , ושם נעצר . שם , למטה , עמדה הכנופייה . לא היה לנו דבר לעשות . צחקנו על הבנות . תמיד צחקנו עליהן . " הינה , למשל גבריאלה" - סיפר אדי . " אתם זוכרים איך היא ירדה במהירות ברחוב עם האופניים הצהובים שלה ופתאום ... טראח , נפלה " ? " בטח , אדי . אתה , טוב שתשמור על האח הקטן שלך שלא יסתובב פה" - אמר אפרים . " אתמול כמעט שעלה עליו האוטובוס " .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار