|
|
صفحة: 198
" בוקר טוב לאם הירדנית והישראלית" | נאום * יצחק רבין * אני מביט סביבי אל הערבה , ואני רואה מדבר בצד הירדני ובצד הישראלי . אין כמעט חיים כאן , הכול שממה . אין מים , אין באר - רק מוקשים . כאלה היו היחסים בין ישראל וירדן 47-ב השנים האחרונות : מדבר יבש . אפילו לא עלה ירוק אחד , לא עץ , גם לא פרח . היה צורך בהחלטה אמיצה כדי להתגבר על היובש הזה שבין שני העמים , על המוקשים . לנו ולכם היו הרבה ימי צער . השכול הוא אחד , כמו שהגבורה היא אחת . היינו זקוקים להרבה כוחות נפש משני הצדדים כדי לסלוח על השכול שגרמנו זה לזה ולפנות את שדות המוקשים שהפרידו בינינו כל כך הרבה שנים . השממה הייתה בלב שני העמים כמעט שני דורות . עכשיו הגיע הזמן לא רק לחלום על עתיד טוב יותר . הגיע הזמן גם לעשות אותו . מנהיגות יכולה להראות את הדרך , אבל את הדרך עצמה צריכים לסלול בני שני העמים . אני לא מאמין שהיינו מגיעים לרגע הגדול הזה , בלי הרצון לשלום שהיה בלבבות שני העמים : בלבבות אנשי הצבא כמו בלבבות אנשי הרוח ; בלבבות החקלאים כמו בלבבות הנהגים העוברים בכבישי הערבה בירדן ובישראל ; בלבבות המורים כמו בלבבות ילדי הגן . שני עמים עם רצון חזק לקבוע שבדור שלהם תתחיל המהפכה הגדולה במזרח התיכון . אני מביט מכאן אל הערבה ואני מביט בכם : אתם והדור הבא הם אלה שיהפכו את המקום היבש הזה לנווה מדבר . הצבע האפור והחום של המדבר הזה יהיה מחר הצבע הירוק של החיים . שלום בין מדינות הוא שלום בין אנשים . לא רק מדינותינו עושות שלום זו עם זו היום , לא רק עמינו לוחצים יד לשלום כאן בערבה . אתה , מלך ירדן , ואני עושים כאן שלום שלנו , שלום של חיילים , שלום של ידידים . תינוקות נולדו הבוקר בירושלים . תינוקות נולדו הבוקר בעמאן . חיים חדשים באו לעולם . בוקר טוב לך , האם הירדנית . שלום לך , האם הישראלית . השלום שנולד היום נותן לכן תקווה גדולה שהבן שנולד לא יידע עוד מלחמה , ואתן לא תדעו עוד צער . * נאום רבין בטקס החתימה על הסכם השלום עם ירדן , 1994 * יצחק רבין - ( 1995-1922 ) היה הרמטכ״ל השביעי של צה״ל ומפקדו במלחמת ששת הימים . היה ראש הממשלה החמישי של מדינת ישראל וחתן פרס נובל לשלום בשנת . 1994 נרצח בידי אזרח ישראלי יהודי שהתנגד לדרכו הפוליטית .
|
|