|
|
صفحة: 138
אין מקום כזה | פוסט ב . אריאל בישראל שלום חברים , אני כבר שבועיים בישראל , רוב הזמן בגליל . אין מקום כזה ! הנוף של הים ושל ההרים מדהים . אני נהנה מכל רגע . אני מתארח אצל משפחה במושב בגליל המערבי ועובד איתם . הגעתי למשפחה הזאת דרך דודה שלי שמכירה מישהו שמכיר אותם . ככה זה פה . היא צלצלה אליהם והם הזמינו אותי על המקום , לא חשבו פעמיים . אני גר בדירה קטנה מעל הבית שלהם . יש לי חדר שינה וסלון . יש מקום לכל מי שרוצה לבוא לבקר אותי או לעבוד קצת בלולים וברפת ... אימא שלי לא מרוצה ממה שאני עושה . היא לא מבינה איך אני נהנה מחליבת פרות ומאיסוף ביצים בלול . היא חושבת שבמקום לעבוד במושב הייתי צריך להירשם לאוניברסיטה וללמוד . אימא שלי שולחת לי ספרים כדי שיהיה לי מה לקרוא . אבל למי יש כוח לקרוא !? ליד המיטה יש לי ספר אחד של 600 עמודים , ואני "תקוע" באותו מקום כבר שבוע ... האמת היא שאני נהנה לא רק מהעבודה הפיזית . האנשים כאן מקסימים . הם פתחו לי את הבית והם מזמינים אותי לכל ארוחה . יש לי כבר כיסא קבוע ליד השולחן , וכולם כבר יודעים שזה המקום שלי ... בארוחות אני פוגש את בני המשפחה ואת החברים שלהם ושומע סיפורים מעניינים . המסע הזה הוא ממש במקום : סיימתי את הלימודים בתיכון , עבדתי פה ושם , תכננתי ללמוד באוניברסיטה , כמו כולם ... אבל לא הייתי בטוח שזה מה שאני באמת רוצה . הייתה לי הרגשה שאני עומד במקום ולא זז . ועכשיו , כשאני חי במושב , אני מרגיש שזה בדיוק מה שהייתי רוצה לעשות . כאן גיליתי שיש עוד דברים בחיים שלא נמצאים במסלול הרגיל שכולם מכירים : בית ספר-אוניברסיטה-עבודה . במסלול הרגיל של החיים אין מקום לעבודת ידיים , לטבע , לעונות השנה , לאחריות משפחתית ... פה אני מרגיש שמצאתי את המקום שלי . דיברתי עם הסבתא של המשפחה שאני גר אצלה במושב . אמרתי לה שאני מברך את הרגע שהגעתי לכאן , והיא ענתה לי : "המקום יברך אותך " ! אני אמשיך לכתוב לכם , אבל עכשיו אני חייב לרוץ לרפת , לחליבת לילה . יאללה , ביי – אריאל מושב ארבל , הגליל התחתון
|
|