|
|
صفحة: 110
על ההומור היהודי | מאמר בדיחה מוכרת מספרת על אדם ששאל יהודי למה יהודים עונים על שאלה בשאלה , והוא ענה : "למה לא " ? פילוסופים , סוציולוגים ופסיכולוגים רבים ניסו להגדיר מהו הומור . לפי תיאוריה פסיכולוגית מקובלת , ההומור הוא תוצאה של חוסר ההתאמה בין מה שאנחנו מצפים שיקרה לבין מה שקורה באמת . בבדיחות מספרים על אדם במצב מסוים . אנחנו מצפים שההתנהגות שלו תתאים למצב , אבל הוא מתנהג בסתירה למה שאנחנו מצפים . ההפתעה הזאת גורמת לנו לצחוק . חוקרים רבים אחרים ניסו לאפיין את ההומור היהודי . ההומור היהודי מתחיל ונגמר במספר יהודי שצוחק על עצמו ועל סובביו : בני משפחתו , רבני הקהילה והמנהיגים היהודים . הצחוק וההומור נוגעים גם בהיבטים שונים של החיים היהודיים – מלבוש והופעה חיצונית ועד מצוות הדת וגורל החיים . רוב הבדיחות היהודיות קשורות למצב ולתנאי החיים של היהודים בארצות שונות בעולם , והן מספרות על חיי היהודים . אינספור בדיחות נולדו במאות 19-ה וה20- מההומור של יהודי מזרח אירופה . רוב היהודים במזרח אירופה חיו בתנאים קשים ובעוני , וסבלו מאנטישמיות . ההומור היה לא פעם אמצעי הגנה שעזר ליהודים לשמור על רוח אופטימית . מאפיין נוסף של ההומור היהודי הוא הפלפול . החשיבה בבדיחות מתוחכמת , גם אם נדמה שהדמויות בבדיחות תמימות או טיפשות . בדיחות יהודיות רבות קשורות לנסיעות , לנוסעים ולנדודים בעולם , מכיוון שזה היה גורלם של היהודים במשך מאות שנים . הינה שתי בדיחות שמדגימות את מאפייני ההומור היהודי : אופטימיות בתנאים קשים ופלפול חשיבתי : יהודי וינאי נכנס לסוכנות נסיעות ואומר לסוכן : " אני רוצה כרטיס נסיעה באוניה " . " לאן - " ? שואל הפקיד . " לאן - ״ ? משיב היהודי - " תן לי להסתכל על הגלובוס " . אחרי שהוא מסובב את הגלובוס מספר פעמים ובודק כל מדינה ומדינה הוא אומר לפקיד : " יש לך אולי גלובוס אחר " ? יהודי מוורשה אומר לחברו שהוא נוסע לאמריקה . חברו אומר לו : " כל כך רחוק " ? והיהודי מגיב : "רחוק ממה " ? עולים בדרכם לארץ ישראל | גלוית ברכה לראש השנה , ורשה-ניו יורק , שנות 20-ה של המאה 20-ה
|
|